הלה יקרה,
צר לי להגיד לך, את טועה. אם תעברי ביסודיות על סיפורי הלידה בפורום תמצאי שרק אחוז קטן מהן נוגע בלידות בית. עד 20% מקסימום. זאת בהערכה גסה. גם כאלו שילדו לאחרונה בלידות בית ניסו בעבר את האופציה האחרת וסיפרו עליה. אני יכולה לומר לך שרציתי לידת בית. נורא רציתי. לא יצא מסיבה פרוזאית ומאוסף של מצבים סביבתיים. למזלי לא הלכתי על זה גם כשהתבהרו השמיים. לא כי אינני מאמינה שיכולתי לעמוד בזה, אלא כי הגוף שלי היה זקוק להשגחה הרפואית ולהתערבות כדי לשמור על שלומי ועל שלום ילדי. למרות הכל (ויש לי כמה דברים שהייתי מנהלת אחרת בלידה שלי בזכות ידע חדש שרכשתי אחרי) שמחתי בחלקי. עברתי לידה ארוכה כגלות בבל, מענה לפחות כמו איוב המשופד ('יסורי איוב' משל חנוך לוין) עם ויתורים לעצמי לאיש אבל עם הבנה שזה הכי טוב שאפשר היה. אני לא מרגישה פספוס או חוסר הצלחה. נצחתי. ילדתי ללא חתך ללא 'עזרה' מכשירנית, לא בקיסרי הילד לא קיבל אנטיביוטיקה למרות ירידת המים (כ20 שעות עד ללידה) הצוות התיחס אלי כמרכז ולא כדמות שולית. וכל זה עם תינוק 'גדול' של מעל 4 ק"ג בלידה ראשונה.
כל אחת צריכה למצוא את מה שמתאים לה, בדיוק כמו מציאת העזר שכנגד ומלווה ללידה. אין חוקים, אין כללים.
כדי להגיע למקום הזה צריך לאגור ידע, לבחון מצבים היפוטתים לשחק ב'כאילו' ולהאמין בעצמך. לידת בי"ח יכולה להיות חוויה מצויינת אם מתכוננים אליה נכון. אגב זה נכון לגבי כל לידה. גם לידת בית שלטעמי דורשת אפילו יותר הכנה...
|
תוכן התגובה:
|
