גם על הדקות הקשות והיו. לפני כמעט 7.5 בחרתי להשאר בבית ולהיות אימא במשרה מלאה, הילדים לא נכנסו למסגרות. הגדולה בת 7 נכנסה השנה לכיתה ב' והקטנים עדיין איתי.
לא מרגישה בשום אופן שנשארתי מאחור מאז שהילדים נולדו עשיתי קורסים שונים, למדתי השתפרתי כאדם, אישה ואימא. גם האיש נהנה מהשינוי והילדים ברור שנהנים, הם יודעים לספר שאני "עובדת" בכמה עבודות. מנהל הבנק שלנו לא הכי מאושר(לשמחתי זה לא באחריותי:), אנחנו חושבים ו"טוחנים" כמעט כל הוצאה לפני שמוצאים. אנחנו כמשפחה שלמים עם ההחלטה להשאר בבית.
|
תוכן התגובה:
|