גם אנחנו עברנו חויה דומה, כשהעברנו את הבן לגן חובה שהיה נראה גן מקסים ונפלא, אבל היו רק 5 בנים שהכירו מקודם, והילד פתאום התקשה להשתלב. מאוד מוכרות לי תחושות המחנק בגרון והדמעות בעינים כשהילדים מתעלמים מהילד שלך או זורקים משהו לא נעים. נראה לי בדיעבד, שרוב הזמן היה לי קשה יותר מאשר לו.הוא היה עסוק עם המון פעילויות מעניינות בגן, וקצת מצא את עצמו יותר (אבל גם לא כמו בגן הקודם), עם הבנות. והנה השנה, למרות שחזרנו לארץ והוא היה צריך להתמודד עם המון שינויים כולל שפה, הוא פורח חברתית. כך שתתכנה נסיבות מסוימות שמקשות על הילד, ולפעמים מאוד קשה לדעת זאת מראש.
ומבחינה מקצועית, אני יכולה להגיד שזה עדין זמן מאוד קצר להשתלבות. וגם שאצל ילדים צעירים כאלה יכולים בקל שינויים גדולים. אפשר לעזור לו על ידי נסיון לרתום את הגננת לעניין, שתצוות אותו לילדים שנראים לה מועמדים לחברות. ואפשר ליזום מפגשים אחר הצהריים, בבית או ליציאה משותפת עם ילד או ילדה שנראים מועמדים מתאימים. חשוב מאוד לראות עד כמה זה באמת מציק לילד ועד כמה אנחנו מעמיסים עליו בתחושות שלנו.
רות דרדיקמן
פסיכולוגית קלינית
|
תוכן התגובה:
|
