29/6/2011 06:50
|
לימורית
|
מאת:
|
דפלול- איזה יופי שאתן אחרי, כלניות- אוהבת אותך :-), רונה- לא סופרת אותך, מבחינתי את לא קיימת ולכל השאר-
|
כותרת:
|
"לצירים יש משמעות" - ברור שיש להם אבל אני לעולם לא אבין למה צריך לסבול את הכאב שלהם אם אפשר להקל עליהם. כולנו אנשים שונים עם דעות שונות, אם אתן רוצות שאכבד את דעתכן ואענה לכן, אתן צריכות לכבד דעות של אחרים. מי שראתה בדברי דברי תקיפה, התלהמות או עקיצה - הבעייה היא אצלה (על ראש הגנב...).
לא נמאס לכן לנפנף בקרדום המקצועי? שלא יטרידו אתכם המטופלים שלי? - הם מתים עלי ! עובדה ! (רונה, אני מקוה שאת לא נחנקת מתחושת היהירות והגאווה הפטרונית הבלתי נסבלת שלי).
ולגופו של עניין, אני מכבדת את דעותיהן של הנשים פה בפורום. אין זה אומר שאני תמיד מסכימה איתן.
אין לי שום בעייה עם מריחת האמלה וביצוע אלחושים מסוגים שונים לפני פעולות שונות, כי המטרה היא הקלה על הכאב. נשגב מבחינתי להבין מדוע צירי לידה הם כה מקודשים שצריך לסבול אותם בחירוף נפש ולא להשתמש באילחוש. נשגב מבחינתי איך מורחים משחה מלאה בתרופות שחלקן עלולות להיות מסוכנות כדי לא לחוש בכאב של שנייה בזמן זריקה או דקירה, אך מתמודדים עם חום גבוה אצל ילד במים קדושים (כדברי ריש חברתי האהובה ) כי אקמול או נורופן אלו מילים גסות והס מלהזכיר (וזה עוד לפני שהחתלתי לכתוב אנטיוביוטיקה). אז יש כאן אימהות שהילדים שלהם יסתובבו אולי עם סטרפטוקוקוס בגרון ולא יקבלו מוסקיפן כי לא "מאמינים בתרופות" (פויה מוקסיפן, קישתא !) ובכך יסכנו אותם בסיבוכים בלתי הפיכים בלב ובכליות, אבל ימרחו לידוקאין (שזו תרופה גם כן עם תופעות לוודאי וסיכונים) כדי למנוע כאב של שניות בזמן דקירה? סליחה, אבל זה הזוי !
יום טוב ובריא לכולן, לימורית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|