בתור אמא לילד שעומד לעבור את המבחן הקרוב (בכיתה ב') לא נוכחתי בשום תכונה מיוחדת בקרב ההורים אבל בהחלט ייתכן שאני אוטיסטית בעניין (יש לי נטייה כזאת). אני חושבת שזה טירוף לשגע את הילדים עם הכנות וכו' כמו שיש הורים שמגזימים בעניינים אחרים, אבל מצד שני, אני חושבת שאין סיבה לקחת מילד עם יכולות גבוהות מאד את האופציה להיות במסגרת שתיתן לו מענה ולו חלקי לצורך שלו לממש אותן. בית הספר בוודאי לא עושה את זה ולילד מחונן אין שום בעיה להשלים חומר של יום לימוד בכיתה נמוכה. הרבה מחוננים באמת מסתפקים במסגרת הזאת רק עד סוף היסודי ואח"כ מרגישים שיש בכך פחות צורך כי המסגרת הרגילה יותר מאתגרת ויש בה יותר דיפרנציאציה לתחומי עניין ורמות לימוד.
חוג אחר"צ פעם-פעמיים בשבוע זה לא במקום יום שלם של העשרה (עוד אין לי ניסיון עם זה אבל בהנחה האופטימית שמדובר ביום העשרה איכותי). גם יש גבול כמה חוגים אחר"צ אפשר להעמיס על ילד שנמצא במסגרת עד אחר"צ, ואני חושבת שמאד חשוב שילך לחוגים בתחומים ספורטיביים/אומנותיים דווקא בגלל שהוא כ"כ חזק עיונית, ובוודאי שיש גבול לעלויות שאפשר לספוג.חוץ מזה למאותרים יש גם את האופציה ללמוד במסגרת למחוננים, למי שזה מעשי ורצוי בעיניו.
כאמא לילד מוכשר מאד שמשתעמם בבית הספר אשמח מאד אם תהינה לו אופציות נוספות טובות, חוץ מאשר לרשום אותו למסגרת ייחודית כזאת או אחרת, על כל הבעייתיות האידאולוגית והכלכלית הכרוכה בה. אני בהחלט מקווה שיאותר כמחונן כי זה יכול לשפר את ההיצע הלימודי הדל המוצע לו כיום (כמובן שלא עולה בדעתי להכין אותו למבחן)
|
תוכן התגובה:
|
