כך שיש לי נסיון של פעמיים-שלוש בלבד.
אני בסה"כ מאוד בעד התכנית, למרות שכמובן לא הכנתי את הילדים ולא היה שום אטרף. הלכו ונבחנו, לא יותר. אני חושבת שהתכנית מעשירה את הילדים, חושפת אותם לתחומי ידע לא קונבנציונלים, לחשיבה שונה מהמקובל במסגרת הבית ספרית. הצעיר יותר, שכבר ביום השלישי שלו בכתה א', כששאלתי אותו איך היה בבית הספר, ענה במבט עייף "כרגיל....", חזר בעיניים בורקות ממש. לא ראיתי אותו ככה מעולם.
אצלנו (חדרה) הם לומדים באופן מאוד חוויתי וזה נחמד. לבכור דוקא יש שיעורי יוגה + בריאות, ובמקביל שיעורים יותר עיוניים אבל גם מאוד חווייתיים. לצעיר יש תיאטרון, מיתולוגיות יווניות, דברים שמדברים אליו.
לא ראיתי קושי מבחינתם להשלים את החומר הנלמד, לקח להם פחות משעה (עד כה) למרות שבעיני הטיפול של ביה"ס בנושא השלמת השיעורים קצת נופל בין הכסאות. חברתית דוקא יש כאן אולי אלמנט מחזק, כי מתמנים ילדים להעביר להם שיעורים, וזאת הזדמנות לקשר. מצד שני, זוכרת בימים שאני הייתי בפרוייקט כזה, שהיו ילדים שקינאו בי, וזה גרם להם לכעס עלי, כך שכן היה משהו שפגע בי חברתית.
בכל אופן, בעיני זאת חוויה שחבל שלא כל ילד יכול לקבל, ואם לילדים שלי התאפשר לקבל אותה, אני לא רואה סיבה למה לא.
|
תוכן התגובה:
|
