אני הייתי מבקשת לדבר עם אימו של בעלך. דברי איתה, שתפי אותה בתחושה שלך. הסבירי לה את הקושי שלך עם זה לא ממקום של ביקורת, אלא מתוך השקפת עולמך ורצון שהדברים יעבדו טוב ושהקשר שלה עם הילדים יעבוד יותר טוב. מניסיון דומה (בתחומים אחרים) כאשר אני באתי אל חמותי בשיחה מלב אל לב ומתוך רצון לבנייה ולא לביקורת לשמה - הדברים עוברים ומתקבלים. אני מבינה גם שיש כאלה שאי אפשר איתם (למשל אחותו של בעלי כל הזמן מעירה דברים מגעילים על הבכור שלי, עד שאחרי הרבה הבלגות, פעם אחת אמרתי לה שאת הביקורת שלה תגיד לי ולעולם אני לא מסכימה שתדבר יותר אל הבן שלי ככה. המסר הובן לא בטוב, אבל עבר...) בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|