לשלושת ילדיי היתה לשון קשורה וניתקנו בגיל יומיים עד שבוע. ההנקה הלכה מאוד קשה והיה צורך.
אני מבינה שהיום מאוד מקלים עם העניין. בזמנו עם הילד הראשון הייתי אמא צעירה ולא הבנתי מה זה אומר. ברגע שאסתר גרוניס, יועצת ההנקה של ליס אמרה לי שהלשון מאוד קשורה ובגלל זה מאוד כואב לי, מיד ניתקנו עוד בבית היולדות ע"H פרופ' דולברג.
בפעם השנייה והשלישית, דולברג ניתק אף הוא. הפעם זה היה ביוזמתי מרגע שהבנתי שגם לשניים האחרים יש לשון קשורה. לא רציתי לחוות את הסבל של ההנקה, למרות שגם אחרי הניתוק, היה שיפור, אבל לא ב100%.
לגבי ההליך עצמו- אני יכולה לספר לך שהייתי המומה מהזמן שזה לקח והקלות. עניין של כמה שניות והילדים היו בזרועותיי. לא בכו בכלל, לא היה דימום, לא היו קשיי הנקה מבחינתם. הכל הלך יופי ולא היתה בכלל החלמה.
בנוסף, מכירה מישהי שהבן שלה היה בגן של הגדול, לפני הרבה שנים והילד סבל מקשיי דיבור מאוד קשים. טופל אצל קלינאית ואז הודיעו לאם שיש לו לשון קשורה ושהיא צריכה להחליט אם לנתח. הם הלכו על זה. לא זוכרת איך היה התהליך וההחלמה שלהם כי היא לא חברה קרובה שלי, אבל הילד היה כבר בן 5.
בטוחה שלהבדיל מהקלות אצל תינוק בן יומו, זה בטח היה אחרת.
הכי חשוב- מרגע הניתוק, הילד דיבר ללא הפרעה וקושי. אני זוכרת שבשיחה איתה ועם עוד כמה אימהות היא ממש התחרטה שלא ידעה על קיומה של התופעה ושאף אחד לא עשה בירור מקיף לפני שהגיע לגיל המדובר.
ואני יודעת שיסתרו אותי פה ויגידו לך לא לנתק ולשקול ולחשוב. את תעשי מה שאת מוצאת לנכון.
אני אישית לא הייתי דוחה את זה ומי בכלל צריך אח"כ להתמודד עם הרדמה מלאה? אני אישית חוששת מזה מאוד.
בהצלחה יקירתי, לילד ולך.
|
תוכן התגובה:
|
