זאת בדיוק הדילמה. ברוב המקרים מנתקים והכל בסדר, אבל יש סיכוי שגם ללא הניתוק הכל היה בסדר...
אצלי למשל ההנקה עם הגדולה התחילה מאוד קשה, כאבים, פצעים, הילדה לא עלתה במשקל. אבל כמו שקורה בדר"כ, בגיל שבועיים כבר הכל היה מאחורינו. אם היו אומרים לי שזה בגלל לשון קשורה (שלא היתה לה כמובן), ברור שהייתי מנתקת כדי להפסיק את הסבל (שכאמור נפסק בלי קשר והתחיל בלי קשר ללשון קשורה). עם השנייה גם התחיל קשה, אבל כבר הכרתי את זה וידעתי שזה עובר, אז היה הרבה יותר קל נפשית.
ועם הקטנצ'יק והלשון המצחיקה שלו, לא היה יכול להיות חלק יותר. האחיות בתינוקיה אמרו שזה סטארט-אפ שאפשר לינוק ככה עם לשון קשורה.
ויחד עם המלצות הרופאים לא לעשות כלום בינתיים, החלטתי לחכות. בינתיים היתה לנו התחלה לא קלה מבחינות אחרות, התאשפז שוב בגלל צהבת וחשד לזיהום, עברנו מסכת של דקירות ובדיקות ועירויים ודברים שאני מעדיפה לא לזכור, ואח"כ עוד הברית... בקיצור ממש לא התחשק לי לעשות עוד פרוצדורות בשלב זה מתוך לחץ.
ד"א, התיעצתי גם עם הכירורג שעשה לו את הברית, חשבתי שאולי נסגור את שתי הפינות האלה ביחד, אבל הוא אמר בתוקף- להניח לתינוק!
אני מאמינה שיהיה בסדר. ההנחה שלי, וכמובן יתכן שאני לא צודקת, היא שאם הילד שלי מתפקד 100% במצבים בהם לשון קשורה אמורה להפריע, אז רוב הסיכויים שכך יהיה גם עם הדיבור.כנראה שהקטנצ'יק מצליח להרים את הלשון למרות שהיא קשורה.
אשמח כמובן לתגובות נוספות מנסיונכן!
|
תוכן התגובה:
|
