הבנת אותי קצת לא נכון.
אני לא תוקפת, או חלילה לא באה בטענות כלפייך. רק רציתי להיות בטוחה לגבי הכוונה שלך ולציפיות שלך מהפורום. והבין מה את רוצה מאיתנו בעצם.
אני חושבת שיש מצבים שבהם הכל ליגיטימי. את זו שמחליטה ועושה מה שנכון וטוב לך ולתינוק שלך. אם זה אומר להניק כל שעה, או לישון ביחד אז מה שיהיה וזה סבבה לגמרי. באמת צריך לזכור שהכל יעבור בסופו שלך דבר, ואת שואלת האמנם!??!? אז כן, יעבור, השאלה מתי .....
לגבי שיטת ללא בכי :
מה שעבד אצלי בשמנו כשהיו קטנים,די בגיל של התינוק שלך, הוא שהם היו בבית איתי עדיין ולימדתי אותם להירדם לבד אבל - במהלך היום. הרי זה הרגל נלמד בעצם, והם אחכ מיישמים אותו בגם בלילה כי יש להם את היכולת.
ביום כולם יותר נינוחים ויש לנו הרבה יותר סבלנות מאשר בלילה ואפשר למתוח את זמן ה"לימוד" על פני הרבה זמן יחסית, למשל 3-4 שבועות.
מה שאני עשיתי בעצם הוא לבנות להם מעין טקס שינה של יום, בדומה לזה של הלילה - אמבטיה - עיסוי - סיפור - הנקה - שינה. נניח, כן?
אז במשך היום נגיד שהוא היה משחק על מזרון הפעילות, ואז מגיעה שנת השינה, אז מרימים אותו ואומרים לו שעכשיו הולכים לישון. אפשר לשים מוזיקה שקטה ונעימה בחדר, טיפה להחשיך. אני ישבתי על כיסא נדנדה ועשיתי הכל בהדרגה.
בהתחלה היה נרדם עלי לגמרי ואז הייתי מעבירה למיטה. אחכ כל הזמן קיצרתי את זה עד שבסף הייתי שמה אותו ער במיטה והוא היה נרדם ללא בכי, לבד. מה שכן, הייתי מפריהד את ההנקה משלב ההירדמות במשך היום ומחשבת את זה כך שהוא יאכל ברגע שיקום. לי היה חשוב במשך היום לעשות את ההפרדה הזו למרות שבערב תמיד נרדם עם הנקה וגם בלילה.לי אישית היה חשוב להקנות את היכולת הזו של הירדמות עצמאית. אני גם הפרדתי את עניין המוצץ. בזמן עירות כמעט שלא נתתי מוצץ ואז כשעוברים חדר לשינה הייתי נותת מוצץ מה שגם סימן הליכה לשינה.
היום לשמחתי אין לנו בעיות הירדמות בכלל, האמת שכמעט ואף פעם לא היו, כולם נרדמים במיטותיהם לבד, דקות מספר אחרי שנכנסים אליה.הם הולכים לישון בכיף. אין זה אומר שהצעיר לא מתעורר לעיתים עדיין באמצע הלילה או שהגדולים לא מוצאים לפעמים את דרכם למיטתנו לקראת בוקר ... SO???
ודרך אגב - אם הוא ישן לידך באיזור מוגן אין את צריכה להיות ערה יחד איתו, הוא יכול לשכב שם ער ואת יכולה לישון. נשמע מוזר אבל אפשרי.
|
תוכן התגובה:
|
