פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

20/3/2012 20:30 איתך מאת: החיים והמוות כותרת: קודם כל השתתפות עמוקה בצערך. עולים לי כמה דברים שהייתי רוצה להגיד לך: כבדי את הרגשות שלך ואת העצב שאת מרגישה. זאת אומרת, שמותר לך לתפקד יחד איתם ולא לשים אותם בצד ו"להתגבר". מצד אחד להמשיך את החיים ויחד עם זאת למצוא לעצמך דקות ביום שבהן את סוגרת את הדלת ונמצאת עם הרגשות, עם התחושות בגוף, עם הבכי, עם הזכרונות, עם הדברים שרצית לאמר לו וכו'. אולי יעשה לך טוב לכתוב. לכתוב זכרונות אודותיו. דברים שהוא אמר, תמונות שאת זוכרת מהילדות שלך איתו, בדיחות שלו, מה אהבת לעשות איתו, מה עוד היית רוצה להגיד לו, לא יודעת בני כמה הילדים אבל אם בגילאים שמדברים אז לשאול אותם מה הם זוכרים מסבא ולכתוב את זה. לאסוף סיפורים אודותיו מבני משפחה, חברים ומכרים. באופן מסויים לחגוג את החיים שהיו לו ולא את המוות שלו. ויום אחד תוכלי גם להקריא את זה לילדיך ולספר להם. זה מרגיש לי כאילו זה ממשיך אותו באיזה שהוא אופן. לא יודעת אם את בענין אבל לי מאוד עוזרת הכניסה לרוחניות ולנושא של החיים אחרי המוות. זה נותן המון תקווה ואופטימיות על כך שגם אם גופו מת, הנשמה שלו עדיין קיימת ועדיין נמצאת איתך. לא יודעת אם זה מתאים לך... אבל זה כיוון.... שולחת לך חיבוק וכוחות... תוכן התגובה: תגובות נוספות 20/3/2012  16:27 אני מניחה שלא השיבו לך עדיין כי הנושא כל כך כבד וכאוב... - דפלול 21/3/2012  00:32 גם אני אבדתי את אבי לפני 4 חודשים - איריס 21/3/2012  00:53 תודה רבה! (ל"ת) - אמא למתוקים 21/3/2012  00:54 לגבי רוחניות וחיים אחרי המוות - אמא למתוקים 21/3/2012  00:56 לאיריס - אמא למתוקים 21/3/2012  13:24 העמקה בנושא מבחינה רוחנית אצל בועז עמיחי שמלמד בודיהיזם מדהים!!! (ל"ת) - יהודית 22/3/2012  10:02 מזדהה איתך - דורית 23/3/2012  01:35 את באמת מזכירה לי את עצמי - אמא למתוקים

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש