אם לבן שלך לא טוב מבחינה חברתית עקרונית יש לכם פחות מה להפסיד במעבר כזה. הבעיה בכיתת מחוננים שהיא מוציאה את הילד ממסגרת החברים הטבעית (ברחוב/ שכונה) ואח"כ צריך להתחיל להסיע... השאלה היא מה את חושב שייטיב עימו יותר (מעבר לכיתת מחוננים או מעבר לכיתה המקבילה), את הדילמה הזו לא אוכל לסייע לפתור.
לגבי מחוננים באופן כללי - התוצאות של מבחני האיתור הן יחסיות לכלל הנבחנים באזור הספציפי (עם אפליה מתקנת לטובת הבנות), ככול שיש יותר ילדים בשנתון(למשל... אהמממ בת"א) עקרונית יכולותיו צריכות להיות גבוהות יותר (ביחס נניח לילד הנבחן בערד או בצפת אם כי גם כאן קיים סף מינמאלי שחייבים לעבור).
אני לא אוהבת את כיתות מחוננים. אני חושבת שהן קשות יותר לילדים שנמצאים בתוכן (הרבה יותר תחרותיות, תחרות קשה יותר מבחינה השוואתית וחד-גוניות מבחינת אוכלוסיה). לרוב הכיתות הללו מבודדות בתוך השכבות הקיימות. התיוג לא פשוט (בעיקר לקראת גיל ההתבגרות. מה שביסודי היה יתרון "להיות חכם" הופך לחסרון ב"להיות חנון"). בדיוק כפי שאיני שולחת את הבנים שלי לחוגים 'לימודיים' כך אני אשתדל למנוע מהם מסגרת כזו. אני יודעת שיש מקרים בהם המסגרת הזו היא הצלה והצלחה בלתי רגילה, בעיקר לילדים שהיכולות שלהם מאוד קיצוניות ושחוו קושי ביצירת קשר ושפה משותפת עם ילדים בכיתות רגילות. שוב האופטמלי מבחינתי זה המצב בו אנו נמצאים - כיתה רגילה עם שישיה של מחוננים כך שיש להם גם וגם. זה לא נורמאלי / נפוץ מאוד, אבל מאפשר לאחוז במקל בשני קצותיו (זמנית).
אני מציעה לך להוועץ במחנכת הכיתה ויועצת בית הספר הנוכחי והיועצת של "גרץ" לבדוק האם הן יכולות לתת לך פרספקטיבה נוספת לפני שאת מחליטה.
אפשר לעבור גם למייל, פרסמי את שלך ואצור קשר.
|
תוכן התגובה:
|