אני אגיד לך בדיוק איך אני מרגישה אל מול השעמום שלו: אני מרגיש פספוס, כלומר שהוא מפספס. כי הוא ילד באמת חכם וסקרן ומתעניין ויודע ומסוגל ומצד שני הוא לא יכול ברגעים האלו של השעמום, לתרגם את זה למשהו פרודוקטיבי. קשה לי לראות אותו (וכן, יכול להיות שזה קשה לי ולא לו) שהוא מחפש את עצמו בבית כאילו לא שקט. חבל לי כי הוא בן אדם מעניין והייתי רוצה שהוא עצמו ימצא איך להתעניין עם הבן אדם המעניין שהוא. ורק הבהרה: זה לא שהוא חושב שהוא לא מעניין או משהו כזה.
|
תוכן התגובה:
|