העניין הוא לא לפחד מהזמן הזה כשהם מתלוננים שמשעמם להם.
כדי ליצור צריך לעבור דרך הריק הזה שבו אין שום גירוי מבחוץ, אבל עדיין לא הגיע שום דבר מבפנים. ילדים הם יצירתיים מטבעם, אבל צריך לאפשר להם את המקום והזמן בשביל זה.
אחרי שהם משתעממים קצת הם פתאום מחליטים לבנות "מחנה" מהכריות של הספות, או לעשות בועות סבון מסבון כלים ואצבעות, או לעשות גילגולים על הדשא, או לצבוע בגואש, או לבנות בלגו, או לכתוב סיפור...
זה פחות משנה מה, יותר חשוב שזה משהו שבא מתוכם, ולא היה מגיע בלי שיהיה את המשעמם לפניו.
גם לשכב על הספה ולבהות (לא מול הטלויזיה) זה מאד חשוב. זו הזדמנות להקשיב למה שיש בפנים במקום להיות כל הזמן מופגז בדברים שבאים מבחוץ.
|
תוכן התגובה:
|