|
3/7/2012 12:19
|
דפלול
|
מאת:
|
|
"תחזרי לכאן ותתמודדי אתי!!!!"
|
כותרת:
|
זה מה שהאמצעית שלי צעקה לי אתמול ברחוב, כשהמשכתי ללכת בעוד היא עומדת ומסרבת להתלוות אליי. אחותה הרגיזה אותה והיא דרשה לחזור הביתה. הסברתי שנחזור אחרי שנסיים את הסידורים ושאני מבקשת שהיא תתלווה אליי ופשוט המשכתי ללכת. ביקשתי ממנה שוב ושוב שתתלווה אליי והלכתי ממש לאט. בסוף אחרי כמה הסברים היא התרצתה והצטרפה.
מאוד שמחתי לשמוע ממנה "תחזרי ותתמודדי" כי היא בעצם שיקפה את מה שהיא רגילה אליו: שאני משקיעה מאמץ להסביר לה ולבקש ממנה כשהיא מסרבת לשתף פעולה. ברור שיש מקרים שאני עצבנית מידי בשביל להשתדל, כשהן מוציאות אותי משלוותי ממש, ואז או שאני מבקשת מהאיש לקחת פיקוד או שאני מבהירה שאני עצבנית מידי וזה ממש לא הזמן לעשות לי חיים קשים. בדרך כלל זה מלווה בקריאה עזה של שם הילדה....
בגדול, השיטות:
1. להסביר את הסיבה לבקשה כמו שמסבירים למבוגר
2. לאפשר בחירה, אפילו אם מדומה: למשל, לא רוצים להתלבש? מוציאים שתי חולצות מהארון ומבקשים שיבחרו אחרת אתן בוחרות בשבילם
3. אם לא עוזר ההיגיון אפשר להפעיל סמכות הורית כשרלוונטי: בדוגמה של להתלבש - עכשיו מאוחר וצריך ללכת לבית הספר. כשתגיע לגיל 18 תוכל לבחור לא ללמוד - כרגע אני מחליטה עבורך
4. אפשר להשתמש בתוצאות הגיוניות: אתה מאוד מרגיז אותי עכשיו כשאתה לא משתף פעולה - אני אגיע לעבודה עצבנית ולא אספיק לבצע את כל המשימות ולכן אאחר לחזור הביתה או לא תהיה לי סבלנות בערב לשחק אתך כי אתה מרגיז אותי
5. אני הכרזתי כללית שעל אלימות אני מענישה. בהקשר הזה אני שוללת זכויות בלי ייסורי מצפון
אולי יעזור למישהו....
:-)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
