פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

20/7/2012 09:43 ממני מאת: הי לך בעילום כותרת: עברתי משהו מאוד דומה עם בן הזוג שלי, היה בדיכאון עם תופעות של חרדה המון זמן, זה התפתח בהדרגה ועד שהצלחתי לתת לזה שם ולהבין מה באמת קורה איתו ומה הסיבה לעצב המתמשך, לחוסר האנרגיה, למבט החלול, לדאגות ולחרדות, לקח מעל שנתיים! הוא גם מאוד התנגד לתרופות, מבחינה עקרונית לא ראה את עצמו לוקח תרופות פסיכיאטריות.אבל זה הלך והחמיר והשפיע על כל מעגל החיים: על היחסים, על הילדים, על התפקוד בעבודה, ניתוק מחברים. בסוף (אני מודה אחרי לחץ מסויים מצידי) הוא הסכים לקחת תרופות והתחיל עם טיפול תרופתי קל בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. וזה לקח זמן ובהתחלה הוא כל פעם הפסיק עם התרופות כי נבהל מכך שהוא לוקח אותן וזה כשלעצמו סיבך את העניינים. אבל - כשהתחיל להתמיד, ובשילוב של עבודה עם פסיכולוגית שהתאימה לו (ניסה כמה פסיכולוגים לפני שמצא את האחת) היום הוא במקום אחר לגמרי. חזר לחייך, חזר לתפקד, להנות מהחיים, להיות בן זוג אוהב ומתפקד, אבא לילדים. בקיצור - חזר לחיות. היו שנים שאי אפשר היה להעלות חיוך על פניו. זה תהליך, זה לקח זמן להסיר את ההתנגדות שלו לתרופות ולטיפול פסיכולוגי, אבל בסוף הוא נתן לזה צ'אנס וזה עובד. הוא עדיין עובד על זה, ונכון לרגע זה אני לא חושבת שהוא בשלב שניתן לשקול להפסיק, לא את התרופות ולא את הטיפול הפסיכולוגי, אבל השיפור הוא ניכר והמגמה לטובה מובהקת ומתמדת. אני יודעת כמה זה קשה תוך כדי, אם יש לך בן/בת זוג/אמא/חברה/אחות שיכולים ללוות אותך בתהליך ולתמוך זה גם יכול לעזור. לפעמים דחיפה קלה של בן אדם קרוב יכולה גם לסייע. אלו התובנות שלי. מקווה שעזרתי במשהו. תחזיקי מעמד ותסתכלי רחוק, יש אור בקצה המנהרה. ממני תוכן התגובה: תגובות נוספות 18/7/2012  16:15 אולי קצת יותר מידע? - ניה 18/7/2012  20:41 פעם שמעתי איזו מרצה שאמרה - - הדס 18/7/2012  22:54 ניה - סוי 19/7/2012  14:06 סוי - לא עשיתי בדיקה, החברה הדיאטנית חשדה שיש חוסר לפי הסימפטומים - ניה 21/7/2012  06:18 תודה רבה רבה לכל המשיבות - בעילום

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש