|
2/9/2012 20:33
|
כרמית
|
מאת:
|
|
סוי..., יואוו..
|
כותרת:
|
זו לא המקלדת, זו אני.. חששתי, תודה.
מהתחושות והעוצמות וכל הרגשות שנגלו מאז, המקום הכי שקט ומחבק, ולהדגיש- מ ב י ן זה ממש פה, המקום הכי שפוי והכי מנחם הפך לפורום.. יותר מחבק מאלו שסובבים אותי בשגרה המאולצת לאחרונה. אני אשמח אם תמצאי את הרגע והמילים לכתוב לי ולספר לי יותר.. אני רוצה להתחבק, אני נרגשת לאור מה שכתבת לי, התנחמתי במילותייך ואני שמחה לגלות שגם את. השורה האחרונה שכתבת לי דחפה אותי לענות ובחיוך הפעם. חיוך שמח ומלא. מצאנו חברו•ת, קשה לומר אמיתית אם כי וירטואלית, אך כנה, מבינה, עוטפת ותומכת.
ואוו, לא קורה לי הרבה שאני מתקשה לאתר את המילים, אני דרוכה בציפייה לקרוא ממך.
תודה סוי, וחיבוק חזק חזק.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
