אני מודה (באמת!) לשתיכן על ההערה שלכן ועל המחשבה שהשקעתן בעניין. ההערה שלכן מאפשרת לי להתייחס לדברים ולהבהיר יותר:
ילדה שתהליך הגמילה שלה מתחיל בגיל 2:8 ש' (שלב ממש לא מוקדם, לכל הדיעות) ובמשך שנה וחודש (13 חודשים!!) אין כל התקדמות, ילדה כמעט בת 4 ש' שמתלכלכת (מצטאה) + רטובה, לא מכריזה מראש ולא מאותתת אחרי שעשתה את צרכיה - צריכה משהו יותר מייעוץ פורומי ועיצות כלליות או "טיפים".
מה שהיא צריכה (הילדה והוריה) הוא ייעוץ מקצועי, צמוד אישי שיראה את התמונה הכללית, ישלול את מה שנכון לשלול, יבין את ההקשר והמקורות של אי-הגמילה, יבדוק אספקטים שונים (אישיים, משפחתיים וסביבתיים), ייעץ וידריך ויעקב אחרי הדברים.
לא נכון יהיה לתת טיפים כללים (שעלולים להחטיא את העניין ואולי אפילו להזיק) שמתייחסים רק לסימפטום ולא למקורותיו. להערכתי זהו עניין שנדרש בו טיפול מסוג אחר.
בדיוק משום שזה "מקרה מבחן" שיכול להבהיר להורים מתי הדברים ראויים להתייחסות כזו ומתי לאחרת - העליתי אותו לפורום הכללי (מה שאיני עושה בדרך כלל) ולא השארתי אותו כשיח בפורום הספציפי שלי.
והכל - כמובן - רק על פי מה שנכתב בפנייה (הקצרה אך הדרמטית) של האם ועל פי הנתונים המדידים והאובייקטיביים שקראתי בה, בתוספת התרשמותי שהאם קוראת לעזרה ונמצאת גם היא במצוקה של חוסר אונים.
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים ולאנשי חינוך 0522322420
|
תוכן התגובה:
|