וכמו שראית בהתחלה, כשלא הבנתי את התמונה, דווקא תמכתי בצד שלו. אבל עכשיו, כשאני מבינה את התמונה, זה ממש מרתיח אותי. יחסים טובים? באמת? כשכל השנים "היה לו הון עתק" וכל הכספים שלכם היו נפרדים? כלומר, כשתמיד הוא שמר את הרכוש נפרד אצלו ובלי שאת יודעת מה נעשה שם? כשאף פעם לא הסכים לרכוש דירה, כנראה כדי שחצי ממנה לא יהיה שייך לך? בזמן שהוא מטפח את הקריירה שלו ואת מגדלת את הילדים ומנהלת את משק הבית ומאפשרת לו את זה? אני באמת מצטערת להגיד את זה, אבל זה נראה שמעולם לא היו לכם יחסים טובים ויחסי שיתוף, והוא תמיד ראה לנגד עיניו את האופציה שהוא יוצא מהקשר ודאג שהוא יצא עם כמה שיותר ואת עם כמה שפחות, ועכשיו בנוסף הוא גם מתקמצן על המזונות של הילדים שהוא גם מתכנן לטפל בהם במינימום שבמינימום. זה לא המקרה לללכת ביחד אל השקיעה עם הסכם גירושין שכתבתם במו ידיכם. ממש לא. לא הייתי סומכת עליו בגרוש. את חייבת עו"ד מצוין שיהיה לצידך ודווקא במקרה הזה אני נוטה לחשוב שתביעה זה כן הצעד הנכון כי אני משוכנעת שהוא מסתיר המון כספים ממך. מצטערת להיות כ"כ נחרצת, כמו שאמרתי זה לא מתאים לי אבל המקרה הזה מריח לי כמו ניצול.
|
תוכן התגובה:
|