תודה לכולכן על התמיכה ,אני בכל פעם נפעמת מחדש..מחמם את הלב ...
איריס, תודה שהארת שוב את עיני בנוגע לייעוץ. בנוגע ל"מתאמת הורית", אין סיכוי שהוא יסכים לכך , או ללכת לסדנא כלשהי , , אלא אם בית משפט יאלץ אותו. אני בהחלט מתוונת לבדוק נודא זה עם העו"ד.
הוא לא מבין שהוא לא מתפקד כאבא , הוא לא מבין שיש לו מחוייבות כלפי הילדים , הם , במובן מסויים , עם כל הצער והכאב (ויש ה מ ו ן כאב..) , הם לא ממש מעניינים אותו .
גם כשנפגשנו מספר פעמים בודד עם המטפלת של הבת שלי , בו היא הנחתה אותו והסבירה לו את חשיבות המעורבות שלו, כלפי שני הילדים .היא הסבירה לו בצורה מפורטת את ההשלכות במידה ולא יהיה מעורב, בפרט של הבת (בת 10 וחצי ...שמשוועת לתשומת לב ממנו). הוא שמע , אך לצערי לא הפנים או הטמיע את אשר אמרה.
כבר עכשיו בתקופה האחרונה , הוא כמעט ואינו מתייחס אליהם , הוא כאילו עבר איזשהו ניתוק רגשי מהם .והם חשים זאת ! זה פוגע בהם קשות.
ביום שישי הקרוב נודיע להם. הבן הקטן שלי , כולה בן 5 וחצי (ילד מאד נבון), מצייר ציורים , וכותב ברכות ותמיד "מעניק" אותם ל"משפחת....". הוא ילד כל כך משפחתי , והלב שלי נקרע לחתיכות שאני חושבת שזה יגזל ממנו "השלמות" הזו של אמא ואבא באותו בית . כנ"ל לגבי הילדה. בחודשים האחרונים היא הרגישה , היא שאלה : "את ואבא לא תתגרשו אף פעם , נכון ?" , תמיד הייתי מתחמקת מלתת לה תשובה ברורה.
לגבי ההורים שלו . אני בהחלט מתכוונת לקיים איתם שיחה. הבעיה זה העיתוי. אם נודיע לילדים ביום ו' , סביר להניח שהוא יעזוב הבית ביום ב'-ג'. עוד לא החלטנו איך יעשה זאת . אולי שיצא בבוקר , לאחר שאני לוקחת את הילדים למסגרות החינוכיות , יקח את הדברים שלו , ולא יחזור הביתה ביום זה . כיוון והוא הולך לגור אצל הוריו (לדבריו , באופן זמני), לא אוכל להיפגש איתם , כיוון והוא יהיה אצלם בבית. מצד שני , אני מעדיפה לא לקיים את השיחה השבוע כיוון וברור לי שאמא שלו תעדכן אותו בשיחה זו , מה שעלול להוביל לויכוח אצלי בבית (מה פתאם אני מדברת עם הוריו...הוא מסוגל !)
התיסכול גדול , הפחד מאיך יקבלו הילדים את הבשורה וההתמודדות מולם שתגיע לאחר מכן (ברור לי שאהיה זו אני בלבד שתתמוך בהם ותחזק אותם , הוא לא יהיה שם בשבילם), החרדה מאיך אתמודד לבד , והכוונה לכלכלית בלבד ...
אין ספק שאני צריכה המון כוחות ....
|
תוכן התגובה:
|