הדברים לא מסובכים מדי, אני לא מרגישה שיש כאן דברים שנסתרים מעיני ואני צריכה לגלות אותם ולהבין מה אני מסתירה. אלו פשוט יומנים תמימים למדי של מתבגרת מאוהבת שכותבת בעיקר על מושאי אהבתה. ובפשטות ובישירות, אני לא רוצה שיגיעו לאף ידיים מלבדי. ואם לא אחביא מספיק טוב, אולי הילדים או מישהו אחר יגלו פעם . ואני גם לא רוצה שיהיה מין מצב שאני מחביאה משהו ממישהו וחרדה שזה עלול להתגלות.
היומנים האלו הם כמו חלון לעבר שלי, כשהייתי בת 14-17. צעירה ותמימה ומלאת חוויות ואהבות. אבל הם לגמרי שלי, ןלמעשה גם כמעט שכחתי מהם, או שממש אבל ממש לא ידעתי איפה הם עד שסידרתי את הארונות.
צר לי של "גם אני" היו חוויות קשות מהילדות. עצוב לי לשמוע. מקווה מאד שהיום את במקום אחר.
כמו שאמרה "אמאחת", שהזריקה היא פעולה שלא ניתן להתחרט עליה, אבל גם ההסתרה נושאת עול, וגם אם היומנים יתגלו ,אני מאד אצטער. אלו נימי נפשי, גם אם עברו המון שנים מאז, ואני במקום אחר, שאני לגמרי שלמה ואוהבת אותו.
ליזרוק או לא ליזרוק... זאת השאלה
מאד יתכן שאני מאד מאד מתלבטת לפני, אבל ברגע שאחליט, שאזרוק, ואעשה את הפעולה, יוקל לי ואני כבר לא אחשוב על העניין. אני אחזור לאותו מצב של לפני שבוע, לפני שמצאתי את המחברות וכלל לא הוטרדתי מהן.
|
תוכן התגובה:
|