שלום לך :-)
מכירה את המשפט "אי אפשר לחצות אותו נהר פעמיים"? בפעם השניה את לא אותו אדם, והנהר לא אותו נהר.
עוד לא היתי בפגישת מחזור (אני רוצה... אף אחד לא ארגן אצלנו...) אבל יצא לי לפגוש פה ושם אנשים מתקופות הלימודים השונות. זו היתה חויה משמעותית מאוד. קודם כל, היה כיף לחזור לתקופות הללו, ולראות את האנשים האלה שפעם היו חלק משמעותי מחיי. אבל יותר מזה, היה מעניין וכיף לחוות את עצמי איתם - ואני שונה. אני בטוחה בעצמי יותר, מכירה בערכי יותר, ומתוך המצב השונה הזה שלי - התקשורת איתם שונה, עמוקה יותר. חויה מאוד משמעותית.
המשקל שלך לא משקף את מה שקורה אצלך בפנים. אולי המשקל שלך ישאר מה שהיה פעם - אבל הבטחון שלך בעצמך ובגופך לא תלוי במשקל. ואת תוכלי לחוות את התקשורת (ובכלל הקשר) איתם כאשר את בטוחה בעצמך. זו חויה אחרת לגמרי, ואני חושבת שהיא תהיה חוויה מתקנת (כמו שהחויות שלי היו. וגם לי היה קשה חברתית בתיכון - אני חושבת שכמעט לכולם היה...). אני מציעה לא להשטיח את עצמך רק למשקל שלך. יש בך כל כך הרבה מעבר לזה. את יודעת את זה, ומי שמדבר איתך גם הוא יודע את זה. אגב, גם הם התבגרו :-)
לי אישית גם יש משיכה לבחירות שהן בכוון של "לחיות יותר" מאשר "לחיות פחות" (כמובן שלא משהו שיהרוס אותנו). ללכת על הכן מאשר על הלא. הלא ישאיר אותנו באותו מצב משעמם. הכן לרוב יפתיע, הוא לא חזוי. הוא יהיה שונה מאשר הדמיון (כמו שאי אפשר לדמיין ילד לפני שיצא מהרחם). אולי הוא יהיה הרבה יותר טוב. הוא עלול להיות יותר גרוע. אבל גם אז משהו בכל זאת התשתנה בנו, התפתח.
מחזקת אותך ללכת ולחוות את החויה :-)
|
תוכן התגובה:
|