23/10/2013 19:25
|
ליאה
|
מאת:
|
אנחנו עשינו את זה כמה פעמים.
|
כותרת:
|
הילד שלקח את זה הכי קשה, היה בן שנה ושמונה. הוא רק התחיל לתקשר, ופתאום אף אחד לא הבין אותו. בכל הפעמים האחרות, ובגילאים השונים, הרגשנו שהילדים יצאו נשכרים. הם מסתגלים הרבה יותר בקלות ממה שנדמה לנו, ושמחים להכיר מקומות ואנשים חדשים. עד כדי כך- שהביעו אכזבה כשחזרנו לארץ והם הבינו שחזרנו לטווח ארוך. לצערנו הצלחנו לשמור להם רק על אנגלית. בגלל שאנחנו גרים רחוק ממרכז הארץ, לא מצאנו מורים שיודעים את השפה האחרת ברמת שפת אם. החלטנו שיותר חשוב לנו להתרכז באנגלית וזה בהחלט הוכיח את עצמו. כשמדובר בשפה נוספת יחידה, אני בטוחה שבקצת מאמץ אפשר לשמור עליה. במקרה שלנו היה מדובר בבנית קריירה. ידענו שבזכות המעברים נוכל לספק לילדים חיים הרבה יותר נוחים בהמשך, כך שזה לא היה האינטרס "שלנו" לעומת זה "שלהם". זה היה למען העתיד המשפחתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|