מה יש שם? צבעים? גם בבית. תנועה? גם בעלה המתנדנד ברוח. קול? גם הכלב הנובח של השכן. חזרות כדי לקלוט כל זאת היטב? גם בחיים עם השגרה המבורכת.
זו לא רק הפאסיביות של הצפיה בקלטת, תינוק, כמו שאמרת, "פאסיבי" די הרבה מיומו, אלה העוני של הקלטת, ההקשרים המלאכותיים בין קול לתמונה בלי כל תחושה אחרת (בעגלה, למשל, יש מהמורות ורוח).
אבל, אחרי כל הנאום על - למה קלטת לא מוסיפה כלום (ובכך, לדעי גורעת: כי היא מונעת חויה אחרת שיכלה להיות באותו זמן) - אם את זקוקה לבייבי-סיטר החשמלי הזה כדי לשמור על שפיותך: בשביל מקלחת, בשביל כוס קפה, בשביל שתוכלי רגע סתם לבהות בלי להיות דרוכה - עשי זאת.
(אני לא אתאפק ואוסיף שגם להסתכל עלייך מתקלחת זה יופי של דבר "מעשיר" לתינוק: הקול של המים, המראה של המים הזורמים, התחושה של הלחות המלווה לחויה...)
|
תוכן התגובה:
|