לא קראתי את כל הדיון, ויתכן שאני חוזרת על שנאמר כבר.....
אני מהאסכולה שמתנגדת לפסיביות הבלתי נסבלת של ילדים מול מסך. זה לא שאני העלמתי את הטלויזיה מהבית. זה לא שהילד שלי לעולם לא שמע או ראה טלויזיה כרעש רקע. אבל אינני מחזיקהב'סמים להמונים' בדמות בייבי מוצרט ובני דודיו. עפ' שיטת רמי כץ, הטלויזיה מציפה את הילד בגירויים. כאלה שגורמים לו 'להתהפנט' למסך. כאלה שמאיימים להטביע. גם כשלא מדובר בתוכניות יעודיות לילדים ניתן לראות אותם שולחים מבט ונצמדים. בזה גם אני חוטאת, למרות שאני משתדלת להמנע מכך.
אחרי גירוי אינטנסיבי כ'כ למה שכל פעילות אחרת תהיה אטרקטיבית.
ללמד ילד להעסיקאת עצמו כשמבוגר נמצא בסמוך ומשגיח לא פחות תורם [אם לא יותר] מהאופציה של הוידאו או ערוץ הופ.
יש להם עוד מספיק שנים לפתח התמכרויות משל עצמם, אין לאן למהר...
|
תוכן התגובה:
|