|
11/8/2002 09:31
|
שרה
|
מאת:
|
|
הזמן יעבור כל כך מהר שעוד מעט תהיי אחרי זה.. (קצת ארוך, לקרוא רק אם בא לך :-)
|
כותרת:
|
תהני מהימים האחרונים של ההיריון. תאכלי היטב. תלכי כל יום באוויר הצח 40 דקות (או בחמסין, אם זה מה יש :-( אם את לא רוצה חתך, תבקשי על זה מהצוות. אם תלדי בתנוחה שהכי נוחה לך (מה שתרגישי את הצירים הכי נסבלים, זה התנוחה) בכריעה, בעמידה על ארבע איך שבא לך אז התינוק גולש החוצה בקלות, ללא צורך לדחוף. הכוח המשיכה עוזר לתינוק להחליק החוצה בלי מאמץ. הלידה בשכיבה או בישיבה אחורה עם רגליים נתמכות, אז הכי נקרעים והכי צריך חתך מפני שהתנוחה הזאת סוגרת את האגן ב30% ויש התנגשות עם עצם הזנב והראש התינוק. הדחיפות כלפי מעלה. זה הוכח בבחינה מדעית. רק צרות אופקים ומרובעות וחוסר רצון לשנות מונעת מהרופאים להפסיק עם המדיניות שכולן חייבות ללדת בשכיבה.
ייתכן אם תתעקשי תשיגי את זה שיניחו לך בעניין התנוחה.
עוד דברים שחשוב להתעקש עליהם, והם יקלו עליך מאד בעת הצירים:
1 לאכל אוכל קל, חטיפים ולשתות. יתן לך כוח ללידה ולצירים. קוביות קרח לא עוזרות.
2 ללכת לשירותים מדי פעם
3 לא להבדק אם את לא מרגישה בנוח
4 ללכת, או לנוח איך שאת מרגישה
5 לא להיות מחוברת לשום מוניטור כל הזמן. עדיף להבדק עם דופלר מדי פעם. אם כבר מוניטור, שיהיה רק חצי שעה פעם בכמה שעות (אבל עדיף להמנע מפני שהדיוק שלו מוטל בספק. מהנסיון האישי שלי כאשר הייתי מחוברת למוניטור היה אסור לזוז, שזה הכאיב לי נורא. כאשר לא יכלתי להתאפק, גירדתי את הבטן שלי הדפיקות לב הלכו מ140 דפיקות לדקה ל 0 - 99 והמכונה צפצפה שהתינוק במצוקה. לפי הסטיסטיקה המוניטור גרם להתרעות שווא וניתוחים קיסריים מיותרים ללא תוצאות יותר טובות לתינוקות מבעבר)
5 לא להסכים אם אומרים לך שהזמן שלך מוגבל
6 לא לתת להם לפקוע את המים. המים נותנים לעובר חופש תנועה להגיע לתנוחה האופטימאלית והקלה ללידה.
7 כאשר מגיע שלב לדחוף, תדחפי רק אם את מרגישה צורך מטורף לחרבן.. ולדחוף כמה חזק שאת מרגישה. אם הם אומרים לך לדחוף, ואת לא מרגישה צורך, אל תדחפי. את יודעת הכי טוב מתי את צריכה לדחוף, ולא הם. המיילדת שלי בקשה ממני לדחוף חצי שעה לפני שהייתי מוכנה. היא איימה עלי שהתינוק במצוקה. לא נבהלתי. ידעתי שהוא בסדר. אני לא דחפתי. חיכיתי עד שהרגשתי צורך. התינוק יצא בקלות ב2 דחיפות.
8 ומשהו הכי הכי חשוב: תלכי לבית חולים רק אחרי שהצירים יהיו מהר מהר, אם הצירים מתקדמים במהירות מבין כל עשר דקות ותוך שעה שעתיים כבר כל חמש דקות, אז תלכי לבית חולים. כמו במקרה שלי, תוך עשר דקות עד תוך כל חמש דקות עברו 10 שעות, אז חיכיתי יותר, לכל שלוש - 2 דקות. מה המוטו? שתבואי ברגע האחרון שלא יהיה להם זמן לעשות כלום, רק לתפוס את התינוק, ובמילא פחות התערבויות מסוכנות.
9 לבקש לחכות עם לחתוך את חבל הטבור עד שזה יפסיק לגמרי לפעום. גם לחכות בסבלנות ליציאת השליה. כאשר את מרגישה ציר נוסף ליציאת השליה, לקום לישיבה אנכית זה יסמן לגוף שלך לשחרר את השליה במהירות וביעילות. להניק את התינוק מיד. אני הנקתי כאשר הייתי עוד מחוברת, זה עוזר לשליה לצאת מהר. וגם אחר כך, מונע דימומים. אצלי זה עצר דימום בגלל שהמיילדת לא שמעה בקולי ומשכה את השליה בכוח במקום לחכות בסבלנות.
והעיקר: לידה קלה ונעימה. שנשמע בשורות טובות ונוכל כבר לאחל לך מזל טוב
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|