לפני כעשרה ימים.
היום היה נואר מוזר.
היא אכלה כל שעתים / שעתיים וחצי, (בקפיתצ גדילה היא מגיעה לכל שעה לפעמים) וישנה די הרבה, נראה לי.
ואז בערב כשבאתי להאכיל אותה, אחרי מס, דקות היא התחילה לבכות - למצוץ בחוזקה את הפטמה, להוציא אותה ולבכות. הוצאתי שקית של מעט חלב רק כדי לבדוק אם היא רעבה, והיא גמעה אותה בשתי שניות , ונרדמה. ואחרי 20 דקות התעוררה בבכי של רעב. לא עזר כלום - ובלית ברירה נתתי לה מנה שלמה - היא אכלה 130 מיל,.
אני יודעת שבעצם נתינה של חלב שאוב - הגוף שלי מייצר פחות, אבל הילדה בוכה מרעב , מה עושים?
אי חייבת להודות שדי נבהלתי היום. אמא שלי כמובן המשיכה בהטפות הרגילות שלה של: את לא אוכלת מספיק, תאבלי הרבה, תאכלי בינות, תאכלי פה תאכלי שם. יאמר לזכותה, שהיא מביאה לי הרבה פעמים אוכל , שחלקו אני מקפיאה לשעות צורך. אבל אני אוכלת , באמת שכן, אפילו ויתרתי על להוריד את חמשת הקילו המיותרים שלי מאחרי ההריון, לפחות לתקופה הקרובה.
אז מה קורה???
בבוקר אפילו שאבתי 130 מיל, בלי כל בעיה ובמהלך היום לא היתה לי כל בעיה.
|
תוכן התגובה:
|
