ובעצם נתנו לה בקבוק רק כאשר אני היתתי צריכה לצאת, או לקוסמטיקאית, או לשיעורי התעמלות נשים, ופעמיים כשאני ובעלי הלכנו לסרט. השארתי בקבוק עם אמא שלי או עם בעלי - א. מפני שלא תמיד היא רצתה לאכול בשעות שאני הייתי צריכה לצאת. ב. שניהים הרגישו בטוח יותר שאני משאירה איתם בקבוק למקרי הצורך. אני מניחה שכולן יודעות שהפשושים שלנו לא אוכלים לפי שעון, ובטח שלא כל הזמן, אז על כל מקרה.
היא לא אוכלת מבקבוק באופן קבוע אבל במשך החודש האחרון היא אוכלת מבקבוק משהו כמו ארוחה אחת פעם או פעמיים בשבוע, בה הכל. ובכל פעם היא היתה נרגשת כולה לחזור אל הציצי שלי (לפחות כך זה היה נראה לי).
אתמול בערה היה ממש מוזר. אני יודעת שלפעמים בערב , אם לא נחים די , אוכלים טוב וכו', יכול להיות שיש פחות חלב, אבל הבנתי שלמעשה החלב אף פעם לא נגמר לגמרי. וצתינוק שיונק תמיד יעודד את ייצורו. לכן אני לא מבינה למה היא היתה כה מתוסכלת ובוכה, מנסה בכל כוחה להוציא משהו מהציצי של אמא , אבל נאדה....... בלית ברירה ומחר ולא =רציתי להשאיר אותה רעבה, נתתי לה בקבוק, עצוב לי ואני מקווה לא לעבור את אותו סיוט היום בערב.....
|
תוכן התגובה:
|
