|
3/10/2002 00:35
|
אסתית
|
מאת:
|
|
תראי יסמין, קשה לי להסביר לך מה אני עושה במקום הקלטת כי זה לא בדיוק במקום
|
כותרת:
|
כלומר, נגיד שאני צריכה להכין ארוחת צהריים. מה זה צריכה, חייבת. רועי חוזר מהגן והוא מת מרעב ואני משתדלת להכין לפני שהוא מגיע. אוקיי, אז יעלי משחקת בסלון ואני הולכת למטבח. יש מקרים בהם היא נשארת בסלון ומשחקת בצעצועים שלה, מסתובבת בבית בין החדרים, מסתכלת מהחלון ומשוחחת עם הכלבים והחתולים בגינה. זה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב היא מיד זוחלת אחרי למטבח. במקרה כזה אני פותחת ארון שיש בו כלי פלסטיק ואז היא מוציאה אותם ומתחילה לשחק בהם, מה שנותן לי קצת זמן להכין את האוכל. כשנמאס לה מזה היא פונה למגירות שיש בהם בצל ותפו"א. לפעמים היא תופסת בצל ומנסה לקלף אותו, רק זה מעסיק אותה זמן רב. אח"כ היא פונה למיגרה בה נמצאים חטיפים כמו בייגלה וביסלי, תופסת שקית וחוקרת אותה. במקרה הגרוע ביותר, היא זוחלת אחרי למטבח, נתלית לי על הרגל ולא יורדת ממנה. אם אני רואה שאין ברירה אז אני לוקחת אותה חזרה לסלון ויושבת לשחק איתה קצת, ומנסה שוב ללכת למטבח. ולפעמים אני אפילו מבשלת עם ילדה שתלויה לי על הרגל חלק מהזמן, וחלק מהזמן נמצאת על הידים, זה לא הכי נוח (וגם לא הכי בטיחותי) ואני משתדלת לעשות זאת כמה שפחות, אבל כשחייבים אז אין ברירה. בקיצור, אצלי אין ברירת מחדל הכנת אוכל=יעלי מול קלטת. אני מתחילה לבשל וזורמת עם מה שקורה תוך כדי. לפעמים היא פשוט עייפה והולכת לישון, ואז אני מתחילה לבשל.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|