אני דיברתי עם בן זוגי עשרות פעמים, על זה שהוא לא יוזם פגישות רומנטיות משלנו, עלזה שהוא משאיר בגדים באמצע הסלון, ועל הכלים שלא יעלמו מעצמם ....(מתחילה קצת להישמע כמו אמא שלי מימים עברו ו..... שונאת את זה). והגעתי למסקנה - משימות פרטניות. אני רוצה שימים כך וכך הוא יגיע הביתה מוקדם כי אני צריכה לצאת לשחות. אני מבקשת ביום שישי בבוקר (כשהוא לא עובד), הוא יכניס כביסה כהה למכונה שהכנתי מראש, כי אני צריכה לשאוב, וכן הלאה. הבנתי שהטלת משימות ספציפיות ממש מקלה עליו, מה לעשות הוא לא רואה באופן כללי, את מטלות הבית ולוקח בהן חלק איטגרלי, אז אני משלבת אותו בתוכן. גםעבורו זה נח יותר ואפילו נעים יותר מאשר לשמוע אותי סתם מקטרת , מוציאה עליו סימפוניות של האשמות, שבד"כ לא נגמרו בשום דבר מועיל. כך אני מרוצה וגם הוא מרגיש שהוא עושה ותורם......
|
תוכן התגובה:
|