|
12/10/2002 09:35
|
מיכל ד.מ
|
מאת:
|
|
אוף, זה נראה לי כל כך קשה לעזוב אותה
|
כותרת:
|
וזה נראה לי גם לא כל כך נכון, לגבי החיים שלי ושל בתי.
אני ניסיתי לקחת אותה איתי לדברים שאני עושה מדי פעם. אני מנחה של קבוצות ועד גיל מסוים ובקבוצות מסוימות זה עבד. עד שבהשתלמות מורים שהעברתי לפני שבוע היא בכתה הקטנה. המורות אכלו אותי בלי מלח ("איזה חוצפה... לא מקצועי... את מזלזלת בנו"...) טראומה!
ובהמשך להלוואי הגדול שביקשת:
הלוואי ונוכל למצוא דרך לעזור לעצמנו ושנמצא דרך להרוויח כסף תוך כדי עבודה עם העוללים.
אייייך עושים את זה????????
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
