עינת, תודה. שמחה בשמחתך על כי אינך היחידה המתעוררת כל שעה וחצי בלילה. גם אלה ישנה איתנו, אחרת לא הייתי מצליחה לעצום עין. היא גם לא היחידה שמתעוררת בלילה. יש לה כמה שותפים לקנוניה, שאמנם לא מוציאים אותי מהמיטה אך באים ליידע: "אמא, הלכתי לעשות, פיפי" - יופי נחמה!, "אמא, חלמתי חלום מה זה מדליק" - נפלא! "אמא, יש מים בברז?" - איזה מזל!, תשתה ולך כבר לישון! "אמא, את ישנה?" - מי אני? מה פתאום! אמהות לא זקוקות לשעות שינה.
כמובן וכמובן, שלא כולם ביחד, רחמנא ליצלן. שעות איכות עם אמא באמצע הלילה.
אבל, כפי שרותי כבר האשימה אותי פעם באופטימיות נצחית - בגילי המתקדם, אני כנראה כבר מסתדרת בלי הרבה שעות שינה, ובוודאי שלא רצופות.
ענבל, אלה כאמור, נראית שמחה ומאושרת. לא חשבתי על זה, אך באמת בשלושת השבועות האחרונים, כולם היו כאן חולים, וגם לה היתה יממה אחת עם חום, קירצוצים יותר מהרגיל, ונראתה כאילו היא מפתחת משהו. כן, עכשיו כשאני חושבת על כך, את מאוד צודקת. כנראה שבאמת זו הסיבה להצמדות היתר לציצ.
לגבי ניהול ההנקה, האמת היא שאין לי הרבה ניסיון, רק שלושה כושלים לפניה. היא היחידה שהחלטתי עוד טרום לידה להניק ולא להתפשר, והיחידה שהנקתי עד גיל זה, כך שהמון ניסיון קודם אין לי. מלכתחילה, היו לי צרות של גודש, פיטריה, דלקות, צינוריות סתומות. בזמנו טופלתי אצל ד"ר ליבוביץ בטרם נסיעתה. היום בהמלצתה אני מנסה למנוע כדור שלג מלהתגלגל. ישנה עם חזיה (אחרת, קמה עם גודש נוראי), דואגת לעסות ולפתוח כל גיבשוש הכי קטן. הפסקתי עם הקומפרסים הקרים, וזה מוביל אותי לשאלה ששאלתי, כנראה שיש לי גם היצרות בכלי הדם בפיטמה. היא הופכת לעיתים, בין ההנקות, ללבנה, תופעה שמלווה בכאבים גדולים. התייעצתי עם אסתר גרוניס, באתר, והיא ענתה, שזו כנראה באמת הבעיה, וייעצה על קומפרסים חמים, או לגשת לטיפול תרופתי. היות ואני מכירה את התרופה (אדלאט) בה מטפלים (היא משמשת גם לטיפול בצירים מוקדמים, והיה לי ניסיון לא טוב איתה בהריון קודם), אני לא מוכנה לקחת כי אני לא מוכנה שאלה תחשף אליה דרך ההנקה. חום בהחלט עוזר, אם כי רגעית. האם את נתקלת אי פעם בתופעה, ויש לך רעיונות שלא חשבתי עליהם?
ושוב תודה, אני תמיד מאוד נהנית לקרוא את תשובותיך, מעבר לידע הנשקף מהן, הן עטופות בהמון רגש ואכפתיות, שהם המבדיל בין יועצת הנקה טובה למעולה, אם זה הכיוון בו את צועדת.
איריס
|
תוכן התגובה:
|