אם ההנקה אינה אורכת 20 עד 40 דקות בממוצע (בחודשים הראשונים לחיי התינוקת), סביר שהיא אינה מגיעה לחלב השמן מאד שמגיע בסוף ההנקה. אם נדָמה את ההנקה לארוחה בת 3 מנות, בהתחלה הם מקבלים מרק - דליל ומרווה, אח"כ את המנה העיקרית, שנשאבת לאט וביסודיות מהשד, ביניקה יעילה, ואח"כ הם מקבלים את הקינוח המשמין - חלב עתיר קלוריות משומן, וזה בעיקר מה שגורם לעלייה במשקלם.
אם ההנקות קצרות מדי, או שהן מתנהלות לפי לוח זמנים שאינו תואם את התיאבון והרצון הטבעי שלה לינוק, או שאת מחליפה צדדים בכל הנקה (למשל אחרי 10 דקות), סביר שהיא אוכלת רק מרק, ולא מגיעה לקינוח.
דבר זה עלול להוביל למצב הבא: היא אינה שבעה בעקבות הארוחה שלה. היא רוצה לאכול כדי לשבוע, אך היא אינה מסוגלת לאכול, שכן הבטן מלאה במרק. גם אנחנו, לו אכלנו רק מרק כל היום, היינו מרגישים רעבים ובלתי מסופקים, אולם לא היינו מסוגלים להמשיך לשתות ממנו בכיף. זה יוצר מצב של האכלת-יתר, כלומר יניקה לעיתים קרובות, ואי-שקט ובעיות של כאבי בטן וגזים.
כדי למנוע את המצב הזה, צריך להאכיל את הילדה כשהיא רוצה לאכול, ולהמשיך באותו השד עד שהיא בעצמה עוזבת אותו מסטולית ודשנה. צריך לוודא שהיניקה שלה יעילה, שהיא אינה מכאיבה לך, שלא נוצרים פצעים בפטמות, שאפשר לשמוע שלוקים ושלא שומעים מצמוצים כמו נשיקות בזמן היניקה. יועצת הנקה מוסמכת תוכל לעזור בשיפור האחיזה אם יש צורך בכך.
חשוב לתת לה לסיים לינוק מהשד הראשון, ורק אחרי שהיא אכלה ממנו לשובע והוציאה את הפיטמה מהפה לבד, אזי אפשר להרים לגרעפס או להחליף חיתול אם יש קקי. אז להציע לה את השד השני, אם נראה שהיא עדיין זקוקה לעוד מנה, לנישנוש.
ענבל, תומכת הנקה
|
תוכן התגובה:
|
