לא ברור לי למה ואיך הגעתם למסקנה שאין גזים? אצל הבת שלי הגזים נמשכו 3 חודשים - כמו בספרים. נכון שזה השתנה עם הזמן, ככל שהיא גדלה התופעה היתה קצת שונה - בהתחלה בכי רק בערב, אח"כ כל היום, אח"כ שוב בשעות מסויימות. אבל רוב הסיכויים שהגזים עודם איתכם.
טוב ששינוי התזונה שלך עזר לפחות להקל, אבל בהחלט יכול להיות שהוא ממשיך לסבול מהגזים.
קשה תמיד להבין "מה תינוק רוצה". אני חושבת שהתפקיד שלך כאמא הוא לא להיות תרופת קסם שמיד מצליחה לזהות מה הבעיה ולפתור אותה. התפקיד שלך זה להיות שם ולהציע לו דברים שונים שיעזרו - אם זה ציצי, אם זה חיבוק או דברי הרגעה או שיר, אם זה לקחת אותו לטיול, או להציע משהו שיקל עליו (אם תמצאי כזה - לנו כלום לא הועיל). עצם העובדה שאת שם איתו, כבר עוזרת מאוד.
והערה לסיום - באופן אישי, אני לא מכירה את הספר שהזכרת אבל אני מאוד לא אוהבת לשמוע מהורים משפטים כמו זה שכתבת: "עכשיו גם נוסף החשש מלהפסיק את הבכי שלו..." יותר מכל נראה לי חשוב שתצליחי לזרום עם התינוק שלך ולחוש ממנו מה הוא רוצה. פחות להיות מושפעת מספרים ועצות (אף שאני לא מזלזלת בהם). אם את מרגישה שהמידע שאת מקרלת מספרים או מהסביבה מפריע לך ולא עוזר - שימי אותו בצד. תנסי להקשיב לתחושות הבטן שלך ולתינוק שלך. אני מבטיחה לך שזה יגיע, אפילו מהר ממה שנדמה לך.
|
תוכן התגובה:
|
