10/10/2004 10:48
|
הוטיקה
|
מאת:
|
ילד מהכיתה של בני נפצע בטאבה. איך ומה להגיד לו? דרורית, אנא מילותייך החכמות...
|
כותרת:
|
ביום רביעי הנורא, כשישבנו מול הטלוויזיה, ראינו שוב ושוב את התמונות: ילד מהכיתה של בני (א') שוכב על אלונקה בכניסה ל"יוספטל" ודם על פניו. לידו היו אחותו הקטנה ואביו ההמום, ואח"כ שידרו שוב ושוב את אמא שלו - רצה בהיסטריה במסוף הגבול. זה היה נורא. כמובן שהילד שלנו לא ראה שום דבר מכל זה. למחרת בבוקר סיפרנו לו שהיה פיצוץ בסיני. הוא שאל "איפה?", מכיוון שלפני חודש וחצי חזרנו (היינו בנואיבה, ויום שלם בילינו בראס א-שטן). אמרנו שהפיצוץ היה ממש מעבר לגבול. התגובה שלו היתה: "איזה מזל שהם לא יודעים לכוון, אחרת ישראלים היו נפגעים". שתקנו. מה אפשר להוסיף על תגובה כ"כ נאיבית של ילד? הבוקר המורה אמרה שתתייעץ עם יועצת ביה"ס ותראה מה להגיד לילדים. בנזוגי ביקש ממנה לתת לנו כלים כדי ש"ניישר קו" בבית. לא בטוח שהיא תעשה זאת.
לא הייתי רוצה להיות "האמא ההיסטרית" ולהתקשר ליועצת בעצמי. אבל בנזוגי טוען, ובצדק, שאם הילד שלנו היה בטוח עד היום שכל זה רחוק ממנו מרחק שנות אור, הפציעה של חברו לכיתה יכולה לאיים עליו ולגרום לו לחשוב שבעצם, הוא עצמו נמצא בסכנה. אנחנו חוששים שיצוצו פחדים, ורוצים להקדים תרופה למכה. אפשר בכלל?
אשמח לדעותיכן החכמות. דרורית, אני זקוקה לך מאד. האם את כאן?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|