פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
11/1/2004 10:57 אמאשלטל מאת:
משהו קטן שעזר לי כותרת:
בתקופה הקשה (אכן ההתחלה קשה יותר מכל דבר אחר שעברתי בחיים או שדמיינתי).
אני חושבת שזה לקוח מהרצאה של דיאנה (נתקלתי בזה מתישהוא בפורום ושמרתי)

כדי להיסתגל היטב לשנה הראשונה בחיי התינוק (המחקר מדבר על 5% בלבד ! של נשים שחשות מאושרות בשנה הראשונה אחרי הלידה הראשונה שלהן!!! כל היתר סובלות מדרגה כזו או אחרת של דיכאון!) ולהורות החדשה הזו שנחתה עליכם, יש 5 עצות טובות, שראשי התיבות שלהן "סגולה":

ס -סלחנות. לסלוח לך, על זה שאת לא דומה לאימא מהסרטים או מהדמיונות. לסלוח לתינוק שהוא לא דומה לתינוק מהדמיונות או לתינוק של השכנה שישן בלילה. לסלוח להורים שלא יודעים איך להיות סבא וסבתא ולבעל שצריך גם להיות אבא וגם להחליף אותך וגם לתמוך ולא יודע איך לאכול את זה...
אני הייתי באות הזו מוסיפה גם סבלנות. אנחנו רגילות לקבל הכול מיד ולפתור בצ´יק את כל הבעיות, אז אנו רוצות שמיד הוא ינק היטב, ושלא יהיו לו גזים, ועכשיו, ושישן בלילה, ומיד... אז סבלנות! זה יגיע בזמנו. זה פשוט לוקח קצת זמן.

ג´ זו גאווה. "אני אימא" או "אני אבא" זו גאווה ענקית. לא כל אחד בעולם הנהנתני שלנו מוכן להשקיע ביצור קטן תובעני וחסר ישע בלי כל תמורה לאורך 20-30 שנה! אנחנו גיבורות שאנחנו עושות את זה באהבה ועוד כמה וכמה פעמים! אנחנו גדולות!

ו´ זהו ויתור. ככל שנלמד לוותר ככה יהיה לנו יותר קל. אם זה לוותר על הגוף שלנו ולהיות מוכנים לשאת ילד סובל מגזים על הידיים יום שלם, ולהניק אותו. אם זה לוותר על דברים אחרים. לוותר- זה כל-כך מקל על החיים. להבין שהחיים השתנו, והם עדיין נפלאים, רק שונים.
לא לצפות שיהיו אותו דבר!

ל´ זה "ליצור עניין". אדם בוגר ושפוי לא מסוגל לבלות בחברתו של יצור בלתי וורבלי (יענו לא מדבר)במשך ימים שלמים חודשים על גבי חודשים ולהרגיש מאושר. זה מחרפן, על אמת. לכן יש ליצור עניין בתקופה הזו. ללכת לחברות, לחפש "מה אעשה מחר כדי שיהיה לי מעניין". תתפלאו כמה דברים אפשר לעשות עם תינוק במנשא. טיולים, בילויים, אפילו ללמוד או להיות בספרייה, אם זהו מקום נעים ולא יתנכלו לכם בגלל התינוק. הרבה מפגשים עם עוד אמהות במצבכן (פורום הנקה בתפוז הוא מקום מפגש מעולה) יכולים לשפר מאוד את מצב הרוח.

ה´ - זה כמובן האלוקים.
לתפוס את הרגע האלוקי במפגש עם התינוק.
כל אימא כאן יודעת על מה אני מדברת. גם כל אבא.
הרגע הזה שהם מתעוררים ומחייכים כאילו שלא ראו אותנו 10 שנים...ממממממ!

זו סגול"ה להסתגל להורות ראשונית, ואני חושבת שהיא טובה גם להמשך.
שיהיה בהצלחה לכולנו.



תוכן התגובה:


תגובות נוספות
11/1/2004  00:43 familliar - ibi
11/1/2004  07:54 שמת לב לכל ההודעות הכואבות האלו בתום סוף שבוע? - אלה
11/1/2004  08:57 נכון, אבל - annat
11/1/2004  09:30 הו יקירה, כל כך מבינה... - מירב שרמן
11/1/2004  09:33 יקירה - מאיה של איתי
11/1/2004  10:15 מאיה יקירתי - אלה
11/1/2004  11:05 וואו, אמאשלטל, עשית לי את היום!! אני אדפיס ואשמור לשעת הצורך... (ל"ת) - מיכל של איל
11/1/2004  12:17 אמא של טל, שחקת אותה לקחי והכנסתי ללב ועוד משהו לאלה - מאיה של איתי
11/1/2004  15:18 אמא של טל - מקסים! ואלה... - ליאורקה
11/1/2004  20:45 השקט שאחרי הסערה - שם
11/1/2004  21:28 שם- כתבת כל כך יפה- - דר' ליאת הולר הררי
12/1/2004  08:35 בנות רגשתן אותי, כל כך נכון - דורין


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש