פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/1/2004 20:45 שם מאת: השקט שאחרי הסערה כותרת: תודה לכן. אני חייבת לאמר שמה שכתבה מאיה של איתי ממש הפיל לי אסימון ענק: אז זה מה שזה! אבל (התאבלות)! ככה זה בדיוק מרגיש: יש הדחקה, יש כעס והכחשה, יש דיכאון ורצון לבכות והמון המון רחמים עצמיים. אפילו תחושת הבדידות מסתדרת לי עם זה. אז זה לא שאני כועסת על הילדה שלי, אני פשוט מתאבלת על מה שהיה לי ונגמר...הי, אולי אני אפילו נורמלית! ואז מה שאלה אמרה על הסופשבוע גם פתח לי את העיניים, אין ספק שבסוף השבוע אני מרגישה הכי הרבה את מה שאיבדתי: לישון עד מאוחר, לצאת, להשלים פערים בזוגיות, והכי חשוב-לנוח, המון. בעצם כל הקונספט של סופשבוע כפי שהכרתי אותו פשוט נגוז, נעלם, עבר מן העולם. וגם לזה אני מתגעגעת. ואמאשלטל, תודה. בעיקר אהבתי את סעיף הסליחה. וליאורקה, תיארת בדיוק מה שאני מרגישה אז תודה על ההזדהות. ולכולן על החום וההבנה. מזל שיש אתכן. תוכן התגובה: תגובות נוספות 11/1/2004  00:43 familliar - ibi 11/1/2004  07:54 שמת לב לכל ההודעות הכואבות האלו בתום סוף שבוע? - אלה 11/1/2004  08:57 נכון, אבל - annat 11/1/2004  09:30 הו יקירה, כל כך מבינה... - מירב שרמן 11/1/2004  09:33 יקירה - מאיה של איתי 11/1/2004  10:15 מאיה יקירתי - אלה 11/1/2004  10:57 משהו קטן שעזר לי - אמאשלטל 11/1/2004  11:05 וואו, אמאשלטל, עשית לי את היום!! אני אדפיס ואשמור לשעת הצורך... (ל"ת) - מיכל של איל 11/1/2004  12:17 אמא של טל, שחקת אותה לקחי והכנסתי ללב ועוד משהו לאלה - מאיה של איתי 11/1/2004  15:18 אמא של טל - מקסים! ואלה... - ליאורקה 11/1/2004  21:28 שם- כתבת כל כך יפה- - דר' ליאת הולר הררי 12/1/2004  08:35 בנות רגשתן אותי, כל כך נכון - דורין

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש