|
11/7/2004 12:13
|
עדי אמא של יובל
|
מאת:
|
|
כמה כיף לקרוא את כל הסיפורים שלכן
|
כותרת:
|
איל ואני הכרנו בעבודה. אני הייתי כבר בת יותר מ-34, אחרי מערכת יחסים לא מאוד ארוכה אבל מאוד מאוכזבת מכך שהיא נגמרה והתחלתי לחשוב שאולי כדאי חזור לבחור ההוא. איל היה מאוהב עד מעל הראש במישהי. שנינו שיתפנו זה את זו בהתלבטויות ובסיפורים. נהיינו החברים הכי טובים בעולם תוך שתי דקות בערך ונפגשנו לא מעט פעמים מחוץ לשעות העבודה עם חברים שלי לצפות במשחקי כדורגל. בעבודה הפכנו להיות צוות מוביל ונהנינו מאוד לעבוד יחד. ישנו יחד בחדר בבית מלון בטיול מטעם העבודה שלא היה עם בני זוג, ולא היה בינינו שם כלום! כשחזרנו, לא יכולנו להיפרד וכל הזמן בילינו יחד ואני כבר התחלתי לחשוד שמשהו קורה פה וזה קצת היה לי מוזר, כי הוא כל כך שונה מסוג הבחורים שנמשכתי אליהם עד אז. מפה לשם, תוך שבועיים בערך ביליתי אצלו את הלילה ומאז לא נפרדנו. דיברנו על הילדים המדהימים שיהיו לנו תוך שתיית אלכוהול בבאר עוד לפני שגרנו יחד. צ'יק צ'ק עברנו לגור יחד, התחתנו ואת דבר ההריון עם יובל גיליתי יום לפני החתונה. ועכשיו אני מגדלת עוד בן קטן בבטן. אני לא מפסיקה לחשוב איזה מזל היה לי שהכרתי אותו בנסיבות האלה, כי אם היו מנסים להכיר בינינו, לא היה לזה סיכוי. החברות הולידה אהבה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|