הכתבה "אלרגים לאוכל עצמו" נכתבה ע"י מלי קמפנר-קריץ, והיא התפרסמה היום (5.9.2001) במוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות". תכלס, לא משהו, מלבד דבריו של פרופ' יצחק כץ ואישור נוסף לכך שהרפואה הקונבנציונלית לא יודעת איך לאכול את הרפואה המשלימה.
* מתואר מקרה של תינוק בן שמונה חודשים, שבעקבות בקבוק בודד של תמ"ל בגיל 3 שבועות היתה לו תגובה אלרגית חריפה שהסתיימה באשפוז, הראשון מבין שלושה עד היום.
* פרופ' יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה מ"אסף הרופא" מצוטט כמבחין בין 3 סוגי אלרגיה: 1) "אלרגיה אמיתית לחלב פרה" מתרחשת מיד אחרי אכילתו ומתבטאת בקשיי נשימה, הקאות, שלשולים, ירידת לחץ-דם ואפילו במוות; 2) אי-סבילות לחלב, ובה שעתיים-שלוש ועד 24 שעות אחרי שתיית החלב מתפתחות תופעות אך ורק במערכת העיכול. לא ניתנת לאבחון במעבדה, וחולפת, בד"כ, עם הזמן; 3) אי-סבילות לסוכר החלב (לקטוז) - אופיינית יותר למבוגרים.
* ד"ר צחי גרוסמן, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (למישהו יש מושג מה זה? ענת ב) מצוטט כאומר: "הבעייה מתחילה כשהציבור ואנשי הרפואה המשלימה מייחסים לחלב תגובות אלרגיות, שאנחנו, בספרות המדעית, לא נתקלים בהן. אסטמה, דלקות אזניים ונזלות אלרגיות, לדוגמא ... אין לנו שום ספרות ומחקרים המוכיחים שאכן יש קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין אותן מחלות. המקרה הקלאסי הוא של אמא לילד חולה בברונכיטיס, ששמעה מהשכנה או קראה באיזה מקום שהחלב עושה ליחה או גורם לאסטמה, ומחליטה על דעת עצמה להוריד את החלב מהמזון......" הד"ר חושש שמהילדים נמנעים החלבון והסידן שבמוצרי החלב. דרך אגב, הוא ממליץ להניק כדי להימנע מבעיות אלו.
* יש בכתבה כל מיני מספרים וסטטיסטיקות (כמה אחוזים רגישים לאיזה מזון) ומשהו חשוב: הילד הרגיש לא צריך לאכול את המזון בשביל לפתח תגובה אלרגית, מספיק שילד או מבוגר שאכל את המזון מנשקים את הילד הרגיש מיד לאחר שאכלו את המזון הבעייתי...
* אח"כ מדברים על אלרגניים ממוצא כימי, כמו צבעי מאכל, קפאין, ותוספי מזון כאלו ואחרים והשפעתם הרעה על ילדים, המתבטאת בגרימת הפרעות קשב. חלק זה של הכתבה קצת לא ממוקד ומדבר יותר על מבוגרים מאשר על ילדים.
|
תוכן התגובה:
|
