כעסתי הרבה מדי שנים,

פורום

השבוע

אינדקס

אופנה

3/2/2005 22:18	ריש	מאת:
כעסתי הרבה מדי שנים,		כותרת:
על כל מיני דברים, על הבחירות של הורי, על הדרך בה חיינו כמשפחה, על חוסר ההבנה, על חוסר הערכה (בעיקר לתחומים שענינו אותי ולא לביצועי), על הבחירות המקצועיות שלהם, על חוסר הצדק הסובייקטיבי שחשתי. ככה שנים חייתי במלחמה קרה פרטית משלי עם ביקורת מכאן ועד אוסטרליה. מעולם לא ניסיתי להיות בתפקיד הילדה הטובה והמרצה, להפך, עשיתי מה שרציתי בלי לחשבן במה זה יעלה לי. אני מניחה שאילו היתה לי בת כמוני הייתי מטפסת על קירות כתחביב. חתיכת אתגר גידלו ההורים שלי. איפשהו באמצע הדרך בין 20 ל30 עשיתי שלום עולמי. הבנתי שהיו נסיבות, שהיה מחניק עד כאב לעבור את השנים הללו אחרת, שבהפסדים שמניתי היו גם רווחים לא קטנים. הכעס מאחורי, סגור בקרטון מאוורר היטב כדי שלא יגדל עליו עובשים, אני משוחררת ממנו ומהמטען הנלווה. זה לא שאין מידי פעם אמירות שמעצבנות אותי (כמו למשל חוסר האמון שאוכל לעבור לידה רגילה כשהצפי לגוזו היה מעל 4 ק"ג) הן שם, ואני מוכיחה כמיטב יכולתי כמה הן לא קשורות אלי בשומאופן. אני חושבת שחלק גדול מהתהליך היה האיש שבחרתי לעצמי. ראיתי כמה הוא (לא) קיבל בתוך הבית הקיבוצי ופתאום גיליתי כמה כן קיבלתי... ראיתי כמה מאמץ הוא צריך להשקיע כדי שיקשיבו למצוקה שלו כשכל שאני צריכה לעשות זה להרים שפורפרת לדבר (הצד השני יהיה רגיש דיו כדי להבין מה עובר עלי, מבלי שאומר מפורשות). לא מזמן עברתי איזושהי הרצאת רענון בנוגע לפרויד. בשלב בו מופיע תסביך אלקטרה / אדיפוס נאמר שלבנים יש יתרון עלינו. להם אין בעיה לבקש (בליבם) לחסל את אביהם. לנו קצת יותר סבוך להעלים את היד שדואגת לכל מחסורינו ביום-יום. באותה הרצאה נאמר גם כי בגיל המגעיל יש פוטנציאל נפיץ יותר עם בנות מאשר בנים, בשל הצורך לבצע את אותה 'פרידה' לא סגורה מהשלב ההוא. הטענה שהושמעה היתה שככול שהמאבק יהיה קשה יותר בין האם לבתה כך הבת תוכל לאפשר לעצמה צמיחה ועצמאות רבה יותר. כך גם נאמר (מה שמורגש בלי שיאמר) שגברים הרבה יותר בקלות 'חותכים' פרידות מנשים (אם בזוגיות ואם בגן כנפרדים מהצאצא/ית). אצלינו הפרידה עולה בהרבה כאב והסתגלות למצב החדש. אני מזמינה בזאת את כל מי שסוחבת על גבה שק כעסים להפרד ממנו, להשאיר אותו בצד ולהמשיך קדימה בלי מטען עודף. זה הרבה יותר קל נעים ופרקטי למלא את השק בצידה אחרת כמו אהבה אמון דאגה וכל דבר שאת מרגישה שאת זקוקה לו...		תוכן התגובה:

תגובות נוספות

2/2/2005 00:41

היו לי הרבה דברים, שעליהם לא הייתי צריכה לסלוח לאימי, אבל... - סלחנית

2/2/2005 00:44

מביעה דעה נגד האמירה -

2/2/2005 06:37

אני כועסת על אימא שלי על.... - לא הפעם

2/2/2005 07:22

על שנתתי לה ליפני שני 100,000$ והיום היא לא רוצה להחזיר כשאני כל כך זכוכה לכסף. (ל"ת) - אחת

2/2/2005 07:42

לא לסלוח לאמא? יש דבר כזה? - ביג מאמא

2/2/2005 08:00

אמא שלי היא אשה מקסימה וגם אם היא עשתה טעויות אני תמיד אסלח לה (ל"ת) - דליה

2/2/2005 08:13

ויודעת שמה שהיא עשתה ועושה - גם סולחת

2/2/2005 08:26

לא סולחת - ומודה: - מודה ולא עוזבת

2/2/2005 08:36

למה לקטול את פותחת ההודעה? יש דברים שהם בלתי נסלחים - עוד אחת

2/2/2005 08:43

לקחת דברים בפרופורציה - סו 31

2/2/2005 08:48

משהו על סליחה ולאו דווקא לאמא אלא בכלל - יהודית

2/2/2005 08:54

יהודית - תוכלי לפרט קצת יותר על סדנאות סליחה? (ל"ת) - א

2/2/2005 09:05

א. כן אני יוכלה לפרט (השלישיה עדיין ישנה) - יהודית

2/2/2005 09:55

מסכימה עם יהודית - אמא שרה

2/2/2005 09:57

או שהעולם ורוד או שכולכן מתחסדות - )-;

2/2/2005 10:30

אני לא סולחת (לצערי)!!! - רונה

2/2/2005 10:48

תנסו לחשוב על זה שגם אתן היום אימהות - יונית

2/2/2005 10:56

עוד משהו (וליונית) - רונה

2/2/2005 10:58

ואני מסכימה... - סולחת...

2/2/2005 11:00

ואני ממש ממש כועסת שכל מי שפותחת סקר עושה זאת בעילום שם ולא מספרת על עצמה כלום. - ותיקה

2/2/2005 11:09

ואני לא סולחת - חסויה

2/2/2005 11:10

לותיקה- למה בכעס?, - יונית

2/2/2005 11:15

על זה שנולדתי כמוה בדיוק רק עם פנים משופרות.....:-) (ל"ת) - מעיין של ליב

2/2/2005 11:24

מעיינוש - יונית

2/2/2005 11:34

יונית, - ותיקה

2/2/2005 11:35

ורונה - יונית

2/2/2005 11:51

על זה שהיא "הבריחה" את אבא שלי מהבית. אבל בעצם סלחתי, רק כועסת. - אירנה

2/2/2005 12:57

אני לא סולחת על הפגיעה בבטחון העצמי שלי - אנונימוס

2/2/2005 13:19

ואני רק יכולה לקוות שהבנות והבנים שלנו יסלחו לנו על שגיאות אימהיות שנעשה במהלך החיים... אני אישית מבטיחה להשתדל לא לשגות.... (ל"ת) - מיפי

2/2/2005 14:01

ותיקה יקרה, את צודקת כמובן. - יפעתי

2/2/2005 14:11

אה, וגם רציתי להודות לכולכן על הדיון המדהים הזה. (ל"ת) - יפעתי

2/2/2005 14:15

חסויה :-( (ל"ת) - מוניק

2/2/2005 14:18

ומחשבה שעלתה לי בעקבות הסקר או סקר המשך... על מה הילדים שלנו לא יסלחו לנו? - מוניק

2/2/2005 14:59

יפעתי, תודה על השיתוף. נגעת מאד לליבי. (ל"ת) - ותיקה

2/2/2005 15:23

רשימה חלקית - רותי קרני הורוביץ

2/2/2005 15:30

מחיר הפנקסנות..ומילה לחסויה. - שרי

2/2/2005 16:17

איבדתי את אימי לפני שנתיים כשהיא יודעת שאני כועסת עליה. אני סולחת לה על הכל והלוואי והיתה יודעת זאת. ורותי, נגעת לליבי (ל"ת) - א.

2/2/2005 16:32

לשרי היקרה - חסויה

2/2/2005 17:09

לא לסלוח להורים שלנו זה לא לסלוח לעצמנו - גימלית

2/2/2005 17:17

רותי - דניאלה

2/2/2005 17:44

רותי, חסויה.. - שרי

2/2/2005 17:45

הנדריקס... - שרי

2/2/2005 18:41

לא מצליחה לסלוח לאמא שלי- - פופי

2/2/2005 20:18

טוב, רותי - אורנה*

2/2/2005 20:57

אוי, רותי... - סלחנית

2/2/2005 21:39

תודה, תודה ושוב תודה ליפעתי לרותי ולכולכן - יונית

2/2/2005 22:12

איך באמת אפשר לסלוח לאמא שעשתה מעשים "בלתי נסלחים"? - Tamara

2/2/2005 22:40

אני סולחת.. - מור

2/2/2005 22:52

ומתי מפסיקים לשנוא? - לא נעים לי כרגע

2/2/2005 23:04

יפעתי נגעת גם לליבי ואני איתך באותו התהליך (או אולי תקועה במקום...) (ל"ת) - לא נעים לי כרגע

3/2/2005 07:27

יוניתי תודה ותבואי למעגל ! (ל"ת) - מעיין של ליב

3/2/2005 07:28

מתי מפסיקים לשנוא - תשובה ללא נעים לי ולכ הכועסות - גימלית

3/2/2005 07:38

ללא נעים לי כרגע - יונית

3/2/2005 09:33

אוף, הדיון הזה קשה לי, כואב לי, עצוב לי..וכל שנותר לי זה - למה???!! (ל"ת) - רונה

3/2/2005 14:57

לא מסכימה עם גימלית בכלל!!!! - גילי אבישי

3/2/2005 15:31

כן אני מסכימה איתך זה אכן תהליך מאוד אישי - גימלית

3/2/2005 19:21

אבל גימלית - שרי

3/2/2005 20:34

אם זה בסדר - ליאתיתי

4/2/2005 00:34

תודה יקרות - רותי קרני הורוביץ

4/2/2005 11:19

גם אני פה - אסנת ש.

4/2/2005 22:54

רוצה לספר - יונית

5/2/2005 09:49

אצלי האמא זה אבא - ורד שלשחר

7/2/2005 13:20

פרידה לאין קץ - רותי קרני הורוביץ

7/2/2005 20:04

רותי,רק רציתי שתדעי שראיתי וקראתי ואני עוד חושבת על כך,גילי ממש כמו קודם (ל"ת) - גילי אבישי

8/2/2005 01:12

רותי - ריש

8/2/2005 11:58

גם אני עוד כאן - יונית

8/2/2005 14:29

במילים פשוטות - גילי אבישי

8/2/2005 22:50

יקרות, תודה. שמחה גדולה שבאתן. חושבת עוד קצת (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ