פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
8/2/2005 01:12 ריש מאת:
רותי כותרת:
הלא יאה הוא בעיני המתבוננת, הוא אינו אבסלוטי. יאה ונאה מאוד אפילו להתעמת עם המציאות הלא מציאתית (ביידיש זה בטח היה נשמע טוב יותר).
תראי אם נחזור רגע לחדרו המעושן היטב של הטיפוס האוראלי החזק בעל כורסאת העור והמטופלת ההיסטרית, החלק הכי משמעותי בתורתו היה הגדרת הגיל הקריטי כחמש השנים הראשונות בהן אנחנו, בני התמותה, משולים לבטון רך. וככזה אנחנו נתונים להשפעות הסביבה אם בשריטות קלות כשערות על פני המשטח החלק ואם כטביעת כף יד / רגל. אין דרך להעלים את הסימנים אלא בשיוף החלק העליון ויציקה מחודשת, ובעברית בדרך טיפולית. אבל תראי לי מישהו שיכול ורוצה להרשות לעצמו לשכב על ספת עור במשך כמה שנים טובות לשפוך את מעייו על רצפת הפרקט כמה פעמים בשבוע ולשלם משכורת מלאה לזה שיגרום לו לכאוב מחדש אילו לא היו כמה שנים שישקיטו או הד הצעקות.

רותי, היכולת להפרד באה מהידיעה שאפשר לחיות לצד הפרידה, שיש חיים אחריה. שבסוף היום בגן אאסוף את ילדי לחיקי כאילו לא עזב אותו מעולם, שאוכל לשמוע את משפטיו החכמים והמפולפלים של סבי כאילו עדיין חי ביננו, שהפקתי משהו ממה שהיה עד לרגע שנמוג.

אין ויכוח שמי שנמצא במעמקים מתקשה לראות אור, הרי כתבת את זה בעצמך, כשציטטת את הפרופ' המלומד. איני יכולה להביא תדיאור מהקומה שלמעלה, הוא לא יועיל לחשכה שעוטפת ומחבקת אותך. החשכה שמגנה עליך, שמאפשרת לך.

כמה כוח את שולחת לתוך החור השחור הזה? כמה חבטות עזות את סופגת מעצמך, פעם ראשונה כבת ופעם שניה כאם.
תראי, כמה החוויה ההיא גורמת לצד הרגשי לתפוס פיקוד מול האגף השכלתני, זה שרואה את הדור השני, המפוצה כביכול כפגוע לא פחות.

אולי אני לא מעודכנת, אבל מעולם לא חשקתי בלהיות חברה של צאצאי. היו לי חלומות אחרים (שאת חלקם לא הגשמתי, אבל ניחא). איך פעם אמרתי לחברה חברים יהיו לילדי מספיק, הורים יש לו שניים (ובגילאים מסויימים גם זה יראה לו יותר מהרצוי).

אולי את שייכת ללקויי הראיה, אלה שכתום נעלם מעיניהם, בעיני את יכולה להחליף את טרזיאס, בלי ענין ובלי קמטים ושיער מאפיר.

אני מכירה את התהום, ביקרתי בה, פעם אפילו היתה לי אזרחות מקומית.

אני לא שולחת חיבוק אלא יד אל תוך התוהו ובוהו הפרטי שלך, עשי בה כרצונך.

אם תרצי הוסיפי לזה שוקולטה חמה וקערית טארפלס משובח און דה האוס.



תוכן התגובה:


תגובות נוספות
2/2/2005  00:41 היו לי הרבה דברים, שעליהם לא הייתי צריכה לסלוח לאימי, אבל... - סלחנית
2/2/2005  00:44 מביעה דעה נגד האמירה -
2/2/2005  06:37 אני כועסת על אימא שלי על.... - לא הפעם
2/2/2005  07:22 על שנתתי לה ליפני שני 100,000$ והיום היא לא רוצה להחזיר כשאני כל כך זכוכה לכסף. (ל"ת) - אחת
2/2/2005  07:42 לא לסלוח לאמא? יש דבר כזה? - ביג מאמא
2/2/2005  08:00 אמא שלי היא אשה מקסימה וגם אם היא עשתה טעויות אני תמיד אסלח לה (ל"ת) - דליה
2/2/2005  08:13 ויודעת שמה שהיא עשתה ועושה - גם סולחת
2/2/2005  08:26 לא סולחת - ומודה: - מודה ולא עוזבת
2/2/2005  08:36 למה לקטול את פותחת ההודעה? יש דברים שהם בלתי נסלחים - עוד אחת
2/2/2005  08:43 לקחת דברים בפרופורציה - סו 31
2/2/2005  08:48 משהו על סליחה ולאו דווקא לאמא אלא בכלל - יהודית
2/2/2005  08:54 יהודית - תוכלי לפרט קצת יותר על סדנאות סליחה? (ל"ת) - א
2/2/2005  09:05 א. כן אני יוכלה לפרט (השלישיה עדיין ישנה) - יהודית
2/2/2005  09:55 מסכימה עם יהודית - אמא שרה
2/2/2005  09:57 או שהעולם ורוד או שכולכן מתחסדות - )-;
2/2/2005  10:30 אני לא סולחת (לצערי)!!! - רונה
2/2/2005  10:48 תנסו לחשוב על זה שגם אתן היום אימהות - יונית
2/2/2005  10:56 עוד משהו (וליונית) - רונה
2/2/2005  10:58 ואני מסכימה... - סולחת...
2/2/2005  11:00 ואני ממש ממש כועסת שכל מי שפותחת סקר עושה זאת בעילום שם ולא מספרת על עצמה כלום. - ותיקה
2/2/2005  11:09 ואני לא סולחת - חסויה
2/2/2005  11:10 לותיקה- למה בכעס?, - יונית
2/2/2005  11:15 על זה שנולדתי כמוה בדיוק רק עם פנים משופרות.....:-) (ל"ת) - מעיין של ליב
2/2/2005  11:24 מעיינוש - יונית
2/2/2005  11:34 יונית, - ותיקה
2/2/2005  11:35 ורונה - יונית
2/2/2005  11:51 על זה שהיא "הבריחה" את אבא שלי מהבית. אבל בעצם סלחתי, רק כועסת. - אירנה
2/2/2005  12:57 אני לא סולחת על הפגיעה בבטחון העצמי שלי - אנונימוס
2/2/2005  13:19 ואני רק יכולה לקוות שהבנות והבנים שלנו יסלחו לנו על שגיאות אימהיות שנעשה במהלך החיים... אני אישית מבטיחה להשתדל לא לשגות.... (ל"ת) - מיפי
2/2/2005  14:01 ותיקה יקרה, את צודקת כמובן. - יפעתי
2/2/2005  14:11 אה, וגם רציתי להודות לכולכן על הדיון המדהים הזה. (ל"ת) - יפעתי
2/2/2005  14:15 חסויה :-( (ל"ת) - מוניק
2/2/2005  14:18 ומחשבה שעלתה לי בעקבות הסקר או סקר המשך... על מה הילדים שלנו לא יסלחו לנו? - מוניק
2/2/2005  14:59 יפעתי, תודה על השיתוף. נגעת מאד לליבי. (ל"ת) - ותיקה
2/2/2005  15:23 רשימה חלקית - רותי קרני הורוביץ
2/2/2005  15:30 מחיר הפנקסנות..ומילה לחסויה. - שרי
2/2/2005  16:17 איבדתי את אימי לפני שנתיים כשהיא יודעת שאני כועסת עליה. אני סולחת לה על הכל והלוואי והיתה יודעת זאת. ורותי, נגעת לליבי (ל"ת) - א.
2/2/2005  16:32 לשרי היקרה - חסויה
2/2/2005  17:09 לא לסלוח להורים שלנו זה לא לסלוח לעצמנו - גימלית
2/2/2005  17:17 רותי - דניאלה
2/2/2005  17:44 רותי, חסויה.. - שרי
2/2/2005  17:45 הנדריקס... - שרי
2/2/2005  18:41 לא מצליחה לסלוח לאמא שלי- - פופי
2/2/2005  20:18 טוב, רותי - אורנה*
2/2/2005  20:57 אוי, רותי... - סלחנית
2/2/2005  21:39 תודה, תודה ושוב תודה ליפעתי לרותי ולכולכן - יונית
2/2/2005  22:12 איך באמת אפשר לסלוח לאמא שעשתה מעשים "בלתי נסלחים"? - Tamara
2/2/2005  22:40 אני סולחת.. - מור
2/2/2005  22:52 ומתי מפסיקים לשנוא? - לא נעים לי כרגע
2/2/2005  23:04 יפעתי נגעת גם לליבי ואני איתך באותו התהליך (או אולי תקועה במקום...) (ל"ת) - לא נעים לי כרגע
3/2/2005  07:27 יוניתי תודה ותבואי למעגל ! (ל"ת) - מעיין של ליב
3/2/2005  07:28 מתי מפסיקים לשנוא - תשובה ללא נעים לי ולכ הכועסות - גימלית
3/2/2005  07:38 ללא נעים לי כרגע - יונית
3/2/2005  09:33 אוף, הדיון הזה קשה לי, כואב לי, עצוב לי..וכל שנותר לי זה - למה???!! (ל"ת) - רונה
3/2/2005  14:57 לא מסכימה עם גימלית בכלל!!!! - גילי אבישי
3/2/2005  15:31 כן אני מסכימה איתך זה אכן תהליך מאוד אישי - גימלית
3/2/2005  19:21 אבל גימלית - שרי
3/2/2005  20:34 אם זה בסדר - ליאתיתי
3/2/2005  22:18 כעסתי הרבה מדי שנים, - ריש
4/2/2005  00:34 תודה יקרות - רותי קרני הורוביץ
4/2/2005  11:19 גם אני פה - אסנת ש.
4/2/2005  22:54 רוצה לספר - יונית
5/2/2005  09:49 אצלי האמא זה אבא - ורד שלשחר
7/2/2005  13:20 פרידה לאין קץ - רותי קרני הורוביץ
7/2/2005  20:04 רותי,רק רציתי שתדעי שראיתי וקראתי ואני עוד חושבת על כך,גילי ממש כמו קודם (ל"ת) - גילי אבישי
8/2/2005  11:58 גם אני עוד כאן - יונית
8/2/2005  14:29 במילים פשוטות - גילי אבישי
8/2/2005  22:50 יקרות, תודה. שמחה גדולה שבאתן. חושבת עוד קצת (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש