אחד זה הכינוי, שגם כתבת שהוא לעצמו לא מעליב. העניין השני הוא תדירות השימוש בו ומה שהוא מעלה אצלך - את התלות הגדולה מדי לדעתך של בנך ולכן הוא משתשמש בו כל כך הרבה. אני יכולה להבין את הדמעות בעיניו של בנך, כי הכינוי הוא כינוי חיבה לאמא שהוא המציא - זה מבחינתו. מבחינתך הכינוי הזה מסמל עוד הרבה דברים (התלות..) ולא הוא מבין את הבקשה שלך אחרת ממה שאת מתכוונת. אולי אני מפספסת, סליחה אם כן, אבל נשמע ממה שכתבת שהכינוי עצמו הוא יותר הסימפטום, ואילו מה שמפריע לך באמת זה משהו אחר.
|
תוכן התגובה:
|