אני יכולה לומר לך שלפני שנתיים פתאום שמתי לב שאני ממש מחכה שהעבודה תגמר ושאגיע לילדים. ואז אמרתי לבעלי, כולי מופתעת, ״אתה יודע שממש כיף לי איתם? אני ממש מחכה להגיע הסיתה״. וזה בפירוש לא היה ככה קודם. היה לי ממש ממש קשה ומאד מאד סבלתי. אפשר לומר שהתחלתי להינות כשהם יצאו מהשלב המכונה אצלי השלב הסיעודי. הקטן היה בן 4 , האמצעית בת 6 והגדולה בת 8. הן כבר עזרו לי וקיללו את הקטן, הגדולה התחילה לעזור בהכנת ארוחת הערב. ולדעתי, כדי להינות חשוב מאד שתישמר שגרה נוחה ונעימה לך ולילדים. זה מגן מפני חירפון מיותר.
|
תוכן התגובה:
|