המצב כרגע די דפוק, ואני יכולה להבין כמה זה כואב לך, עד כדי כך שקשה לך כשהוא נוגע בתינוק.
אני דוקא מציעה (בזהירות) שזה חשוב מאוד שייגע בו, שיעשה בכאילו, fake it till u make it. התפקוד היומיומי מאוד עוזר להיקשרות וליצירת קשר בטוח ורגוע ביניהם. שלא ייווצר מצב שהתינוק רגיל רק אליך ו"ידחה" אותו. לא טוב בכלל.
במקביל אולי הוא יכול להשתדל לשקול מלים מולך - נכון שזה מה שהוא מרגיש ואסור להתכחש ולהדחיק רגשות, אבל לך קשה מדי להכיל את הרגשות הקשים האלה שלו. אולי ימצא לו א]יק אחר לאוורור של זה חוץ מאשר להאשים אותך? זה לא תורם כלום.
בגלל כל אלה הצעתי את היעוץ החיצוני, לאוורר, להכיר האחד בקשייו של השני ואז למצוא את הדרך להמשיך. הקושי הגדול פוחת בהמשך (כאן אני משכנעת את עצמי) - צריך רק לסחוב עד לשם במינימום נזקים.
|
תוכן התגובה:
|