|
10/3/2003 13:29
|
שרי
|
מאת:
|
|
לשוקו ( וגם לזהר)
|
כותרת:
|
כמובן שרצונך לא להחשף הוא עניינך, אם כי לא ברור לי באופן אישי למה - לא נראה לי שהשאלה שלך היא משהו מביך או בעייתי - זו שאלה לגיטימית...
ואחרי שאני קוראת שוב ושוב את ההודעות נראה לי שאולי השאלה שבאמת מטרידה אותך היא ענין השליטה, השליטה על גופך ובכלל - ואובדן השליטה הזו - גם על הגוף וגם על החיים במידה מסוימת עקב ההורות - זה לאו דווקא קשור למגדר ואולי הלכת לכיוון הזה כי לא הצלחת להגדיר לעצמך את הבעיה האמיתית ואולי הדיון הזה קצת מחדד אותה עבורך - אם אני טועה כמובן אז אני פשוט טועה אבל אם יש משהו בדברי אני מקווה שעזרנו במשהו..אין ספק שאובדן היכולת להיות אדון מוחלט לעצמך עם לידת הילד הראשון היא משהו לא קל - עם כל האהבה והשמחה יש בכך מן האובדן..צריך לדעתי לקבל אותו, לחבק אותו ולהתפתח איתו - למצוא דרכים חדשות לעשות דברים שטובים לי ולקבל את העובדה שיש דברים שלא יתרחשו למשך תקופה ארוכה מעכשיו ועד שהילדים יהיו גדולים ( וגם זה לא ממש נכון כי אפשר תמיד לקחת אתנחתא של שבוע נגיד..) בכל אופן יש לי קצת בעיה עם הבעיה המגדרית ועם ההכללות הללו לגבי נשים - רוב החברות שלי למשל לא מדברות על השמלות והליפסטיק... גם אלו שמאוד מקפידות בלבושן.. השיחות נסבות בדרך כלל על הילדים,עניינים שברומו של עולם, עבודה, בני זוג, משפחה וכו'- לא זוכרת מתי דיברנו על הליפסטיק.. אבל אולי כי זו בחירת החברות שלי.. וצדקה מי שכתבה שעכשיו כשהפכנו לאמהות כל כך קל להשאר בטרנינג עם השיער הפרוע כל היום...ולאבד שליטה גם על זה וגם על סדר היום ובכלל - אבל זה רק ענין זמני וזה עובר....(אלא אם כן מנציחים את זה).
וזהר-יקירתי המקסימה והחכמה -אני לא אביך אותך כאן בתאורים שאני מצמידה לדמותך בעיני רוחי על סמך הקריאה של תגובותיך.. אבל דיה לחכימא ברמיזא....
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|