אין פתרון קסם לדברים האלה. גם אצלנו התשובה "לא ולא" נשמעת לא מעט. הפתרון - בכל פעם עובד משהו אחר - זה יכול להיות (אם ניקח את הדוגמה שלך) על דרך ההומור: "אה, אז היום תלכי לגן ערומה, בסדר גמור" ואז התשובה שלה היא :"לא..." והבנה שנאמר כאן משהו לא נכון. או שהיא שואלת "למה לא?" ואני מסבירה שיהיה לה קר/ שכולם מתלבשים או כל דבר אחר. אני מביעה אמפטיה לרגש, למשל - "באמת כיף להיות רק עם חיתול. חבל שאי אפשר להיות ככה כל היום" אם היא מתעקשת אני מציעה לה אופציות אחרות: "את יכולה להחליט מי יבחר היום את הבגדים - את או אני" ואם אין תגובה, אני אומרת "טוב, אז אני אחליט" ואולי גם "טוב, אז בחרתי היום את הבגדים האלה והאלה". לפעמים זה מתקבל, ואם לא - אז אני מחזירה שוב את הכדור אליה: "זה מה שאני בחרתי - מה את בוחרת?" ברוב המקרים זה עובד. יש מקרים שלא, למשל במקרה של אמבטיה או מקלחת, ונגיד שהיא באמצע משחק או רוצה סיפור או לא חשוב מה, והכל נענה בשלילה. הייתי מציעה להתייחס קודם כל לרגש שלה "את מאוד רוצה להמשיך לשחק עכשיו/שאבא יקריא לך סיפור/לנוח. [אתנחתא. לתת לה להבין שאת באמת מבינה מה היא מרגישה] הבעיה היא שכבר מאוחר. את מעדיפה אמבטיה או מקלחת?" ואם היא אומרת שוב לא ולא, אז להציע שאת תחליטי. ובמקרה הגרוע - יש קצת בכי. כל עוד את חשבת מראש (ואפשר גם לומר, בסדר, תשחקי עוד שתי דקות ובינתיים אני אמלא לך את האמבטיה) סיכוי קטן שזה יהפוך למלחמה. ומותר גם לבכות קצת, זו דרך להביע אי שביעות רצון. מותר.
|
תוכן התגובה:
|