גם לנו יש בדרך בן. אני ידועה בהתנגדויותי להליכים מיותרים. ובעיני הליך שנעשה רק מסיבות חברתיות הוא מיותר (בעיקר אם הוא לא פוגע בשאר העולם).
ביננו יש חילוקי דעות אני נגד האישלי - בעד... ויש לו טיעונים (לא משכנעים אותי) של לחץ חברתי הרצון להיות חלק שונות באיזור כ"כ רגיש, אולי תסביכים אח"כ כשיגיע לפרקו... ההגיון שלי אומר שאם הוא הילד של אמא שלו (מה שמאוד סביר) הוא ישים זין ארוך (ולא נמול) על כל העולם, אבל אני לא משכנעת.
הפשרה שלי היא שהאישלי יקח את העולל לרופא (אין סיכוי למשהו אחר) במקום סטרילי ומסודר ושם יחתכו יחבשו ובאחריותו הבלעדית לטפל באיזור ההוא עד שאין זכר לטראומה. מי שרוצה לחתוך שאח"כ יחבוש :) בינתיים אני לא מפחידה אותו אבל כאיש היי טק גם הוא יודע שזו גזרה כבדה, מאוד כבדה... ואני אישה עיקשת, מאוד עיקשת.
לגבי הצד האחר (ה"מאמין"). אחרי ה"תרגיל" שעשיתי להם בחתונה הרפורמית שלי, קשה לי להאמין שיש (גם לנאיבים שבהם) ציפיה למחווה שבטית כזו. את הברית וה"כבוד" בלסנדק הם יזכו משאר בני השבט. שיעזבו אותי בשקט. והאמת שום מילה לא עולה בנושא כדי לא להחשף לתפיסת עולמי (ואולי גם להסכים איתה).
יש עוד 5 חודשים לתת לרעיון שלי לחלחל אצל האישלי... אני מקווה שהוא ישתכנע (או שלפחות יבהל מהרעיון של לקחת חופש עד הודעה חדשה מהעבודה).
|
תוכן התגובה:
|
