אוכל רק להוסיף על העצות הנפלאות שקבלת כאן, שהריון שני עובר בדרך כלל כמו שתארת. אפשר לקרוא לזה חלוקת קשב, כמובן שהילד שבחוץ זקוק לך יותר מזה שבבטן ולכן מתרכזים בו. אבל הפיצוי מגיע אחרי הלידה.. גידול תינוק שני יכול להיות הרבה יותר קל ומהנה מהראשון. (תלוי בנסיבות כמובן). בהריון השני אין את הפריבילגיה לנוח, ולכן הגעת לאן שהגעת. אל תשכחי שאת עדיין בסיומו של השליש הראשון ובלי קשר למחלות זו התקופה בה הגוף חלש ועייף יותר, לכן קשה יותר להתגבר על מחלות. לפני חודשיים חטפנו כל המשפחה שפעת קשה שהוציאה אותנו מתפקוד למשך 3 שבועות. אני כמובן לקחתי על עצמי את תפקיד אמא תרזה שכלל טיפול ב-2 ילדות (מאד חולות, אחת תינוקת בת חודשיים וחצי)ריצות לרופא ולמוקד (הבעל חלה ראשון) וכל זאת תוך כדי מחלה שלי ונסיון נואש להמשיך להניק עד שבסוף התמוטטתי ולא הייתי מסוגלת יותר לטפל באף אחד, ורופא המשפחה שלי החכם אמר שכל מה שאני צריכה זו שינה טובה ומנוחה כי כאשר הגוף חלש הוא לא מצליח להתגבר על המחלה. וכך היה הבנתי שגם אני לא סופר וומן, נכנסתי למטה ליומיים שלמים , התינוקת קבלה קצת סימילאק ואני התחלתי להתאושש, וההורים של בעלי התגייסו סוף סוף למאמץ (כמו שרומי אמרה, יש אנשים שצריך לתפעל אותם), אז אני מציעה לך להתחיל להעזר בהורים אחר הצהרים כשהילד חוזר מהגן, ולנסות לישון לילה שלם (בעזרת הבעל או הורים) ולהחלים!!! ואז תראי שכל המחשבות הרעות על ההריון יעלמו. לגבי האנטיביוטיקה, אם לא עזר עד היום אולי פשוט לא צריך? וכל מה שצריך זה לנוח. אלא אם מצאו לך סטרפטוקוקוס במשטח גרון ואז זה כן מחייב טיפול כזה. בכל מקרה המצב הוא זמני לא לשכוח! מאחלת לך רפואה שלמה והמשך הריון קל!
|
תוכן התגובה:
|