אני דווקא חושבת שמצויין שהולכים לראות מומחה, ולא בהכרח בעל תואר MD, שמרגיע, מכניס לפרופורציות, אבל לא פחות חשוב: *רואה* את התינוק. הרבה מה"עיצות" שאנחנו חושבים שאנחנו מקבלים מגיעות מאנשים שמעולם לא ראו את התינוקות שלנו או אותנו: מהאינטרנט, מספרים, מתוכניות בטלוויזיה. אין תחליף למגע אנושי, לפגישה פנים אל פנים.
אולי דווקא כשהולכים ליעוץ מוקדם ככל האפשר רמת החרדה יורדת? למה יעוץ הנקה כן ויעוץ התפתחותי לא? ומי קבע שדווקא רופא, ואפילו פרופסור, ולא קלינאי הוא האוטוריטה? ולמה אנחנו אומרים "כן" לרפואה אלטרנטיבית אבל לא ליעוץ אלטרנטיבי בנושאי התפתחות? (אלטרנטיבי במובן שאינו כלול בסל הבריאות, ש"התפתחות הילד" כן כלול בו)
הפרופסור המכובד אולי אינו מודע לכך שהורים רבים, ומטפלות רבות, נוטים להזניח את השכיבה על הבטן, שתינוקות רבים מבלים את מרבית זמנם על הגב, בסלקל, או בטרמפולינה.
|
תוכן התגובה:
|