זה מאד אישי. יש מי שתפגוש הרבה מיילדות ורק אז תחליט, ויש מי שתסתפק בראשונה שמוצאת חן בעיניה. לאחר לידה ראשונה וטראומטית בבית-חולים, הרגשתי שאני זקוקה למיילדת-הבית המנוסה ביותר, כדי לוודא שעשיתי כל מה שביכולתי בנוגע לדאגות הרפואיות. לכן ישר ידעתי שאילנה שמש היא הנכונה עבורי. הפגישה איתה, בה העלינו את כל חששותינו והיא ענתה לנו על כל השאלות, הוכיחה שבחרנו נכון. ידעתי שמחכה לי לידה לא קצרה, חששתי מאד מהכאבים ולא ידעתי איך אוכל להתמודד איתם ללא שיכוך כאבים כימי חיצוני, חשבתי שארצה הרבה פוצי-מוצי ושיסתובבו סביבי כל הזמן. אילנה סיפרה על לידות שהיא יילדה, כולל תינוקות גדולים (גם לנו היה צפוי ילד לא קטן), והייתי רגועה לחלוטין. ידעתי שגם אם הוא יהיה גדול, גם אם הוא חלילה ייתקע איכשהו - אילנה היא האדם הנכון ביותר עבורי במצב כזה. ידעתי שהיא תעשה כל מה שאפשר (ואולי גם מה שאי-אפשר) כדי להוציא אותי ואת התינוק שלמים ובריאים מהלידה. בקשר לפוצי-מוצי, אילנה המליצה לנו להיעזר בדולה, וגם הציעה שמות של דולות. היא אמרה שעיקר תפקידה ועיקר האחריות שלה - לפן הרפואי של הלידה, ולא בטוח שהיא תהיה במצב שבו תוכל לסייע לי בצורות אחרות: למשל, היא עלולה להיות אחרי 3 לידות בזו אחר זו, ויהיה עליה לשמור את כוחותיה להבאת הלידה לגמר מוצלח. קיבלנו את דעתה בנושא זה, ולא הצטערתי. למרות שהדולה בעיקר החזיקה לי את היד, או נשמה איתי, או נתנה לי כתף להשעין עליה את ראשי. אני יודעת מהרבה סיפורי לידה אחרים שאילנה כתבה בעצמה (לידות שהיא יילדה), שהרבה פעמים היא מתאימה את עצמה ליולדת - אם צריך היא כן ממסז'ת, אם צריך היא משתתפת בתפילה, כל דבר שיעזור ליולדת להרגיש שכולם איתה. היא תמיד מעודדת, נותנת מידע, חושבת איך אפשר להקל ומה יעצים את היולדת ואיך לסלק ממנה מכשולים. כשצריך - מייעצת מה לעשות אבל לא מכריחה. כשצריך ורוצים - מתערבת. אחרת - מסייעת בלי להידחף. בקשר לנושא הגיאוגרפיה: לגבינו זה לא היה שיקול ראשון במעלה. ללדת בבית היה לא מעשי לגבינו - רחוק מדי מבית-החולים (וזה חשוב לא ללדת רחוק מבית-חולים), ולכן החלטנו על הצימר של אילנה (7 דקות מאסף הרופא, 11 דקות מקפלן). נסענו שעתיים ביום ראשון בבוקר ועקפנו פקקים. שרדתי את הנסיעה הזו בצורה טובה, נשמתי טוב ודמיינתי דימויים שעזרו. ידעתי שלא אלד באוטו. היה שווה את הנסיעה כי הלידה היתה כמו שרצינו והפינוקים שקיבלנו אח"כ היו כייפיים. הסיפור שלנו בספר של אילנה (נדמה לי שבעמוד 169 - את מוזמנת לקרוא). ממליצה בחום על אילנה וממליצה לדבר איתה ועם אחרות כדי להחליט על סמך התרשמות אישית.
ענבל
|
תוכן התגובה:
|